נדחה ערר כנגד ביטול צו סגירה של מעון

רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית

1. העוררים הגישו ביום 26.10.05 לבית משפט זה, בהתאם לסעיף 6א לחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965 (להלן:"החוק"), ערר על החלטת המשיב מיום 9.10.05, אשר עניינו צו סגירה המופנה אל העוררת מס' 13, המורה לה לסגור את המעון ברחוב עמיעוז 10 באשקלון (נספח "ה" לערר).

2. בד בבד הוגשה על ידי העוררים בקשה לסעד זמני (בש"א 3488/05). בבקשה זו התבקש בית המשפט, ליתן צו מניעה זמני, אשר ישהה את כניסת צו הסגירה לתוקף, עד גמר הדיון בערר.

3. בהחלטתי מיום 26.10.05 נעתרתי לבקשה והוריתי למשיב להמנע ממימוש צו הסגירה, בתנאים שפורטו בהחלטה הנ"ל.

4. העוררים 12-1 (להלן: "העוררים") טוענים בכתב הערר, בין היתר, כי הם אנשים בריאים בגופם ובנפשם, אשר בחרו להתגורר יחדיו בבית משותף בכדי לחסוך בהוצאות (הסכמי שכירות צורפו כנספח "א" לערר), אחת מהחלטותיהם היתה לשכור את שרותיה של העוררת מס' 13 (להלן: "העוררת") על מנת שתבצע עבורם מטלות שונות.

לטענת העוררים בחודש אוגוסט 2004 פנה המשיב לעוררת, בטענה כי היא מנהלת "מעון" ברחוב עמיעוז 10 באשקלון וכי העוררים מוחזקים על ידה במעון (חלופת המכתבים צורפה כנספחים "ב-ד" לערר).

5. העוררים טוענים, בין היתר, כי הם זכאים לנהל את ענייניהם כרצונם ואין למשיב זכות חוקית להתערב בדבר, הם שוהים במקום בתנאים טובים ו"אשמתם" היחידה היא כי הם פנסיונרים הנכנסים להגדרה של "זקנים" אשר מקומם בבית אבות. לטענתם אין לכל גורם זר זכות להתערב ברצונם החופשי לגור במקום זה או אחר ופעולות המשיב גורמות להם אף נזקים כספיים.

6. עוד טוענים העוררים, כי פעולות המשיב או מי מטעמו, נעשות בחוסר סמכות מאחר "ואורח חייהם של העוררים אינו נכנס בהגדרה של מעון" ולפיכך, לא ניתן להוציא כנגדם צו סגירה.

כמו כן, מוסיפים העוררים, כי בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, מעוגנות כיום זכויות רבות במעמד חוקתי, לרבות הזכות לפרטיות, לכבוד ולחרות, אשר כוללת בתוכה את הזכות לכל אדם לבחור לעצמו מקום מגורים.

לטענת העוררים, פעולותיו השרירותיות של המשיב עומדות בסתירה לחוק היסוד, צו הסגירה  הינו בניגוד לערכיה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, אינו נועד לתכלית ראויה ויישום הצו יגרום לפגיעה במידה העולה על הנדרש.

7. ביום 25.12.05, לאור סעיף 11 לתגובת המשיב מיום 29.11.05, צרפו העוררים העתקי הסכמי שכירות שנחתמו בינם לבין העוררת.

8. המשיב בתגובתו מיום 29.11.05 הנתמך בתצהירה של הגב' זהבה ויזר, טען, בין היתר,  כי סעיף 2 לחוק קובע כי לא יהיה אדם בעלים של מעון ולא ינהל מעון שיש בו יותר משני חוסים, אלא אם כן קיבל רשיון, האנשים השוהים בבית נשוא הערר,  עונים על הגדרת "זקן" והבית עונה על הגדרת "מעון".

9. עוד מפרט המשיב ומציין, כי בבית ברחוב עמיעוז 10 באשקלון, נערכה ביקורת ביום 22.12.03 והתגלה כי מתגוררים במקום 23 זקנים מתוכם 11 המקבלים גימלת סיעוד. בעקבות ביקורת זו הוצאה לעוררת התראה על ניהול מעון ללא רישון (נספח "ב"), התפתחה חלופת מכתבים בין באי כח הצדדים (נספחים "ג" ו-"ד"), בביקור נוסף שנערך ביום 26.1.05 על ידי מפקחת מטעם המשיב, נמצאו תנאים טיפוליים ומבניים שאינם מתאימים למגורי זקנים ועלולים לסכנם (נספח "ה"), ביום 15.8.05 הוצאה דרישה בטרם סגירה וביום 9.10.05 הוצא צו הסגירה נשוא הערר (להלן: "צו הסגירה").

כמו כן, נטען בתגובה, כי בביקור אחרון שנערך ביום 22.11.05,  נמצא כי עדיין מתגוררים במקום 15 זקנים ונכחה במקום אישה המתפקדת כמטפלת ומבשלת (נספח "ו").

10. לגוף הערר טוען המשיב, בהסתמך על הוראות החוק, כי  העוררים השוהים בבית נופלים להגדרת "זקן", העוררת מנהלת את הבתים למרות המצג כאילו הזקנים שוכרים את הדירות ישירות מבעלי הבתים, וכן כי מהביקור האחרון במעון עולה, מעבר לעובדה שהוא מנוהל ללא רשיון, שקיימים בו תנאים שאינם הולמים את הקבוע בתקנות, למשל בנוגע לשרותי בריאות ושרות סוציאלי.

בסיפת התגובה מציין המשיב כי יש לו פתרונות מגורים הולמים חלופיים לכל אחד מן הזקנים.

הדיון בבקשה /בערר

11. ביום 2.1.06 התקיים דיון בבקשה לסעד הזמני (בש"א 3488/05) ועוררים 1, 2, 3, 4, 6, 7, 8, 9,  11 ו-13 העידו בפני.

ביום 23.1.06 הגישו העוררים בקשה לצרוף תצהיר נוסף של מר זמושצ'יק יורי ולזימנו לעדות לישיבה שנקבעה ליום 19.2.06.