ע"א
בית המשפט המחוזי בחיפה
|
4448-07
11/06/2008
|
בפני השופט:
1. י' גריל [אב"ד] ס. נשיא 2. ע' גרשון 3. א' קיסרי
|
- נגד - |
התובע:
חיים רביבו עו"ד יואל גולדברג
|
הנתבע:
1. יצחק אופק 2. המכון הישראלי למנהל ספורט בע"מ
עו"ד עידו שפירא
|
פסק-דין |
א. הערעור שבפנינו הוא על פסק-דינו של בית-משפט השלום בחיפה (כב' השופטת א. פריאל) מיום 25.4.07 בתיק אזרחי 3452/99 לפיו נדחתה תביעתו של המערער לתשלום פיצויים בגין הנזק שנגרם לו עקב פרסום תמונתו על כריכת המהדורה השביעית של הספר "הספורט בישראל" בשנת 1999. אין מחלוקת על כך שתמונה זו פורסמה מבלי שנתקבלה הסכמתו של המערער, שממילא גם לא נתבקשה.
ב. בתביעה המתוקנת נטען שהמערער פנה למשיבים בדרישה לחדול מהפצת הספר עם תמונתו ולחדול מעשיית שימוש מסחרי בתמונתו לצורכי רווח, אך פנייה זו לא נענתה.
לטענת המערער, תמונתו היא חלק מאישיותו השייכת לתחום הפרטיות ואין למשיבים זכות לפרסם את תמונתו לצרכי רווח ללא הסכמתו וללא התקשרות עמו בחוזה לפרסום.
המשיבים, כך נטען, הפרו את הוראות סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, באופן המזכה את המערער בפיצויים בסך 50,000 ש"ח.
כמו כן טוען המערער שבידיו בלבד הזכות לפרסום תמונתו לצרכי רווח וכי הפרסום שנעשה ע"י המשיבים נעשה שלא בידיעתו וללא הסכמתו.
ג. טענת המשיבים היא שכתב התביעה אינו מגלה עילה כלפי המשיבים, וכי המשיב מס' 1 אינו מוציא לאור, ואינו מפיץ הספר, אלא עורך הספר, ואינו נושא באחריות לשילוב תמונת המערער בספר.
עוד נטען, שמדובר בתביעה כספית ללא תשתית עובדתית לנזק הנתבע, וכי כתב התביעה כללי וסתמי. בין היתר מכחישים המשיבים את הטענה כי עשו שימוש מסחרי בתמונת המערער לצורך קידום מכירת הספר.
כמו כן טוענים המשיבים שכוכבי ספורט, ובמיוחד בענף הכדורגל, ושחקני כדורגל, זוכים לפרסום, כבר מגיל צעיר, מכאן שכיסוי תקשורתי זה, לרבות פרסום תמונות, הוא מותר, לגיטימי, ואף רצוי, ואין בכך כדי להקים לשחקן זכות לתמורה כלשהי.
כמו כן טענו המשיבים שאין למערער זכויות בתמונה. פרסום התמונה נדרש בגין תקנת הציבור הואיל והספר הוא ספר אינפורמטיבי המרכז מידע לעוסקים בתחום הספורט.
עוד טוענים המשיבים לחופש הביטוי, וכן נטען שהפרסום בעליל אינו למטרות רווח.
בגוף הספר קיימת הרשאה מפורשת להעתיק קטעים מתוכו. יתר על כן: פרסום תמונת המערער על כריכת הספר מוסיפה לשמו הטוב ולפרסומו של המערער.
בנוסף עומדות למשיבים ההגנות שלפי חוק הגנת הפרטיות.
ד. בישיבת בית משפט קמא מיום 9.4.06, שבה הלינו המשיבים על כך שהמערער לא מסר תצהיר גילוי מסמכים חרף החלטת בית המשפט שניתנה זמן רב קודם לכן, ביקש ב"כ המערער לראות בתצהיר העדות הראשית של המערער משום תצהיר גילוי מסמכים.
הגם שבאותה ישיבה טרם חלף המועד להגשת תצהירי עדות ראשית של המשיבים הורה בית משפט קמא לב"כ שני הצדדים לסכם את טענותיהם בעל-פה, וכך אכן היה.
ה. בפסק דינו ציין בית משפט קמא שלכל אורך ההליך המשפטי נמנע המערער מלהתייצב לדיונים, גם לא במועד ההוכחות, וב"כ המערער ויתר על העדתו.
התביעה התבססה על סעיף 2 (6) של חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, המגדיר פגיעה בפרטיות כ:
"שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונות או בקולו לשם רווח".
אין מחלוקת שהמשיבים השתמשו בתמונתו של המערער ופרסמו אותה בכריכת הספר, ואולם, המערער לא הוכיח שהשימוש בתמונתו נעשה לשם רווח, ונטל ההוכחה מוטל על המערער.
בית-משפט קמא ציין שתפוצת הספר היתה מוגבלת (כ-1000 עותקים), ובעתון "ידיעות אחרונות", שהיה שותף להוצאה לאור, הופיעה גם פרסומת ובה צילום כריכת הספר (ועליה תמונת המערער), ופורטו מקומות מכירתו ומחירו (98 ש"ח, ובמבצע החודש 83 ש"ח).
התקבולים ממכירת הספר הסתכמו ב- 74,612 ש"ח.