פסק דין
1.הנתבעת הינה חברת הסעות. התובע הועסק בה החל מיום 14.3.07 ועד ליום 1.12.09. במרכז תביעתו שבפנינו עומדות טענותיו לפיהן הוא זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, ולהפרש גמול שעות נוספות. זאת, לצד רכיבי תביעה נוספים.
2.בתיק התקיימה ישיבת קדם משפט אחת, ביום 6.6.13, וישיבת הוכחות אחת, ביום 9.2.14. מטעם התובע העיד התובע עצמו וכן רו"ח אירה כהן שהגישה חוות דעת התומכת ברכיב התביעה להפרש גמול שעות נוספות. מטעם הנתבעת העידו שניים: מר שמואל טירה, שבתקופה הרלוונטית שימש כמנהל התפעול של הנתבעת, ומר רם דנון, סמנכ"ל כספים בחברת מאיה תור בע"מ, שהינה בעלת השליטה בנתבעת. להשלמת התמונה נציין שבתיק הוגש תצהיר נוסף מטעם התובע, של עובדת לשעבר של הנתבעת בשם אורית ברכה, אך משלא התייצבה העדה לדיון ההוכחות, משך התובע את תצהירה (עמ' 14 ש' 12 לפרוטוקול).
התשתית העובדתית
3.כאמור, הנתבעת הינה חברת הסעות, שבה הועסק התובע החל מיום 14.3.07 ועד ליום 2.12.09 (32 וחצי חודשי עבודה). עבודת התובע, המתגורר בעיר חולון, כללה ביצוע נסיעות בכל הארץ.
4.במהלך תקופת עבודתו, ובמיוחד לקראת סיום העבודה, סבל התובע מכאבי גב קשים. ביום 26.10.09 קיבל התובע אישור רפואי לפיו עקב כאבי הגב הוא לא היה מסוגל לעבוד החל מיום 26.10.09 ועד ליום 30.10.09 (נספח ג' לכתב התביעה). בהמשך לכך, ביום 29.10.09 קיבל התובע אישור רפואי נוסף שהאריך את חופשת המחלה עד ליום 6.11.09 (נספח ד' לכתב התביעה). בשל החמרה שחלה במצבו הרפואי אושפז התובע החל מיום 10.11.09 ועד ליום 15.11.09 (אישור חדר מיון נספח ה' בכתב התביעה) ובהמשך לכך המשיך לשהות בחופשת מחלה עד ליום 27.11.09 (האישור נספח ו' לכתב התביעה).
5.לטענת התובע, ביום 1.12.09, עם חזרתו מחופשת מחלה, פוטר על אתר על ידי הנתבעת, בלא שנערך לו שימוע ובלא שניתנה לו הודעה מוקדמת. לטענת הנתבעת, באותו היום ביקש התובע להפסיק לעבוד אצלה, ובהתאם סוכם על ידי הצדדים על סיום עבודתו, תוך תשלום פיצויי פיטורים מלאים.
דיון והכרעה
פיטורים שלא כדין
6.קודם שנדון בשאלה האם פוטר התובע שלא כדין, עלינו להכריע בשאלה המקדמית: האם פוטר בכלל התובע, או שאולי, כפי שטוענת הנתבעת, הוא עצמו ביקש להתפטר בשל מצבו הבריאותי?
7.נודה שההכרעה בין גרסאות הצדדים בעניין זה לא היתה פשוטה. כאמור, התובע סבל מכאבי גב לא קלים, שבעטים נעדר מעבודתו לאורך תקופה ארוכה. מכאן ברור שמצד אחד היתה לתובע סיבה טובה להתפטר – שכן עבודתו קשתה עליו מאד, אך מצד שני אף לנתבעת היו סיבות לרצות לפטרו, שכן בעיות הבריאות מהם סבל פגמו מבחינתה בשירות שנתן לה כעובד. לאחר בחינת מכלול הראיות והעדויות, אנו קובעים כממצא עובדתי שהתובע פוטר, ולא התפטר. להלן נבהיר מהו הבסיס למסקנתנו זו:
ראשית הנתבעת טענה שבין הצדדים התקיימה שיחה ביום 1.12.09 (נרשם בטעות תאריך 1.11.09) שבסופה הגיעו הצדדים להסכמה הדדית על סיום עבודת התובע בנתבעת. בסוף השיחה חתמו שני הצדדים על מכתב בנוסח הבא (נספח ב' לכתב ההגנה), התואם לדעתנו הרבה יותר סיטואציה של פיטורים, מאשר סיטואציה של התפטרות:
"לכבוד נגר עוזיאל
הנדון: שימוע נגר עוזיאל
בתאריך 1.11.09 נערך שימוע בפני העובד נגר עוזיאל בנוכחות אסף כהן מנהל תפעול ראשונים ושמוליק טורה מנהל תפעול אינטל וראשונים. בשימוע סוכם כי העובד נגר עוזיאל יסיים את עבודתו ב- 2.12.09. אנו מאחלים לעובד הצלחה בהמשך דרכו".
שנית גם עצם העובדה שהוחלט לשלם לתובע פיצויי פיטורים, בנסיבות, מחזקת לדעתנו את הגרסה שפוטר, ולא התפטר;
שלישית מי שחתום מטעם הנתבעת על המכתב הזה, מר אסף כהן, הוא גם המנהל בנתבעת אליו פנה התובע, כך על פי טענת הנתבעת, וביקש להתפטר בשל מצבו הרפואי (סעיף 10 לתצהיר טורה). בנסיבות אלה, היה על הנתבעת להעיד את מר כהן, שכן הוא היחיד שיכול היה להעיד מכלי ראשון על כך שהתובע ביקש להתפטר קודם לאותה שיחה שהתקיימה ביום 1.12.09. משכך, שהעובדה שלא העיד מטה את כף המאזניים הראייתית לטובת התובע;
רביעית העד היחיד הרלבנטי מטעם הנתבעת, מר שמואל טורה, האחראי על אסף כהן, נשאל האם התובע פנה אליו וביקש להתפטר קודם לשיחה שבא הוסכם על סיום העבודה. הוא השיב בשלילה (עמ' 27 ש' 14) ולמעשה אישר שאת רצונו של התובע להתפטר הוא ידע רק מכהן;
חמישית ממסכת הראיות שהוצגו בפנינו, עולה בבירור שביום סיום עבודתו של התובע היה חילופי דברים קשים בין אסף כהן, שמוליק טורה והתובע, והוחלפו על ידי שני הצדדים דברים שהוגדרו גם על ידי ב"כ הנתבעים בסיכומיו כדברים שנאמרו ב"עידנא דריתחא" (עמ' 35 ש' 28). עובדה זו מתיישבת הרבה יותר עם גרסת התובע בתצהירו (סעיף 12) לפיה פוטר בעקבות חילופי הדברים הקשים, מאשר עם הגרסה "הנקיה" שבתצהיר טורה מטעם הנתבעת, לפיה "בשלב מסויים", לאו דווקא באותו היום, היתה פניה מצד התובע לסיום עבודתו, פניה שלה נענתה הנתבעת;
ושישית בסעיף 15 לתצהירו ציין התובע שביום 28.1.10 שלחה אליו התובעת טיוטת הסכם, שעליו התבקש לחתום, לפיו שולמו לו פיצויי הפיטורים על אף שהוא עצמו התפטר (נספח 9 לתצהירו). התובע הצהיר שנדרש לחתום על מסמכים אלה ונאמר לו שרק אם יחתום, יקבל פיצויי פיטורים. עוד הצהיר התובע שסירב לחתום על מכתבים אלה, שכן כאמור לטענתו הוא פוטר. במהלך חקירתו הנגדית לא נשאל התובע כלל אודות עניין זה, ואף בכך – באי חתימתו על אותו הסכם – אנו רואים משום חיזוק לטענות התובע שפוטר. זאת, במיוחד בהתחשב בכך שגם בתצהירי הנתבעת, שהוגשו לאחר הגשת תצהירי התובע, לא מצאנו כל התייחסות לעניין זה.