נבטוב ואח' נ' ליאחובצקי ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי בסך 5,850 ₪ עקב הפרת הסכם לפיו הנתבע 1 מכר מיטה ומזרון לתובעות תמורת סכום כולל של 5,000 ₪.

העסקה בוצעה ביום 21.10.09. המזרון סופק לנתבע 1 על ידי הנתבעת 2 ועל פי מסמכי העיסקה התמורה ששולמה על ידי התובעות מתחלק באופן שהן שילמו 2,000 ש"ח עבור המיטה ו-3,000 ₪ עבור המיזרון. תוך זמן קצר התובעת 1 גילתה שהמיזרון אינו נוח וגורם לה אי נוחות מסוימת ולאחר שימוש של מס' חודשים הפך לבלתי נסבל וגרם לה כאבי גב חזקים.

כאשר פנתה לנתבע 1 הוא הפנה אותה לנתבעת 2 ובעקבות פניה זאת התייצב סוכן מטעם נתבעת 2 אשר אישר קיומו של הפגם ואף טען שהמוצר אינו מתאים למישהו עם בעיות גב ואפשר לשדרג את המוצר בתוספת תשלום. על אף דבריו פניה לנתבעת 2 לא הביא לשום הצעה והתובעות פנו באמצעות עו"ד לנתבעת 2 במכתב דרישה לביטול העיסקה והחזר סכום של 3,000 ₪.

התנהל מו"מ בין עורכי דינם של התובעות לבין נתבע 2. לפי דברי הנתבעת 2 במכתבה מיום 25.4.10 סוכם כי התובעות יכולות לבחור מזרון אחר או לשדרגו לפי בחירתן.

אולם דבר לא נעשה, לדברי התובעות מכיוון שנתבע 1 סירב להחזיר את הכסף.

לכן התובעות פנו לבית המשפט בתביעה זו ועותרות לסכומים הבאים:

1.החזר - 3,000 ₪ בגין המוצר הפגום.

2.1,500 ₪ פיצויים עבור נזקים השונים אשר נגרמו להם ועוגמת נפש.

3.החזר הוצאות משפטיות בסך 1,350 ₪.

הנתבע 1 בחר לשלוח הודעת צד ג' כנגד הנתבעת 2 בטענה שהמיזרון סופק אך ורק על ידי הנתבעת 2 והאחריות לפצות את התובעים מוטלת אך ורק על הנתבעת 2.

הנתבעת 2 לא התייצבה לדיון ולא הגישה כתב הגנה נגד הודעת צד ג'. אולם, על פי האמור בכתב ההגנה לתביעה של הנתבעת 2 ניתן להחזיר את המיזרון דרך חנותו של התובע 1 לנתבעת 2 והתובעות יכולות לקבל מיזרון או לשדרג את המיזרון הקיים.

אין התובעות היו מעוניינות כלל לקבל מיזרון חדש מהנתבעת 2 או לשדרג את המיזרון שקנו, מכיוון שעקב בעיות גב כרוניות של התובעת הוחלט לרכוש מיזרון אורטופדי יקר במקום זה של הנתבעת 2.

לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי וגם לקבל את הודעת צד ג' באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.מכלל הראיות, הגעתי למסקנה כי דובר במוצר פגום וזכותן של התובעות לבטל את העיסקה שלפיה הן קנו אותה.

2.העיסקה הזאת בוצעה אך ורק מול הנתבע 1. לכן, על הנתבעת מס' 1 להחזיר את הסכום של 3,000 ₪ לתובעות.

3.הנתבעת 2 , היצרן, סיפק לנתבע 1 מוצר פגום ועליה בתורה לפצות את הנתבע 1 על פי הודעת צד ג'.

4.כל יתר עתירות התובעות לא הוכחו כלל ואין בהן כל ממש.

אשר על כן, הנני מורה כדלקמן:

1.אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעות סך של 3,000 ₪ ועוד 500 ₪ עבור הוצאות הדיון.