בפני תביעה כספית ותביעה שכנגד. התובעת (הנתבעת שכנגד) הינה חברה המנהלת אולמות שמחה. זו תובעת את התמורה בגין שמחה משפחתית שהוזמנה אצלה על ידי הנתבעת (התובעת שכנגד). התביעה שכנגד עניינה עוגמת נפש בגין ביטול האירוע, בטענה שתנאי האולם לא אפשרו קיום האירוע המדובר באופן סביר, דבר שחייב את הפסקתו באמצע.
טענות הצדדים:
1.
לטענת התובעת ביום 16.3.06 בצעה הנתבעת הזמנת אירוע טלפונית לפיה הוזמנו 80 מנות לחגיגת בר מצווה לבן התובעת בעלות של 60 ש"ח למנה. לאחר האירוע פנה מנהל התובעת לנתבעת בדרישת תשלום כוללת ע"ס 4,800 ש"ח וזו סירבה לשלם. מנהל התובעת פנה לנתבעת במכתב מטעם עורך דין אך, לא זכה לכל התייחסות. לפיכך, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בסך של 5,300 ש"ח.
2.
הנתבעת הגישה כתב הגנתה ותביעה שכנגדע"ס של 51,000 ש"ח בגין עגמת נפש. על פי כתב ההגנה,הנתבעת הינה "אם שכולה" אשר מאז האסון שפקד אותה, אבדן בנה בכורה בתאונה, אינה נוהגת להשתתף בשמחות.
3. הנתבעת קיימה בעבר אירוע בר מצווה לבן אחר אצל התובעת וטוענת כי כפי שבזמנו הודיעה לבעל האולם כי אינה מזמינה שירותי מוסיקה עקב אבלה, כך נהגה גם הפעם, ואכן, האירוע הקודם התקיים כמבוקש ושולמה התמורה בגינו. את האירוע נשוא התובענה, הזמינה הנתבעת בטלפון, וכאשר נשאלה אם מעוניינת בשירותי מוזיקה, השיבה מפורשות כי היא באבל ואינה מעוניינת במוסיקה.
4. טוענת הנתבעת כי ביום האירוע, 20.3.06, הגיעה בלוויית אורחיה לאולמי התובעת ואז הבחינה כי באולם מחיצה המפרידה בין חלקיו. בעוד טועמים הנתבעת ואורחיה מהסלטים, החלה להישמע מוסיקה מצידו האחר של האולם. מייד פנתה הנתבעת, לטענתה, לעובדי האולם, מספר פעמים, אך ללא הועיל, והמוסיקה לא פסקה. עקב המוסיקה, אשר פגע ברגשותיה, נאלצה הנתבעת ועמה כל אורחיה, לעזוב את האולם בטרם הוגשה המנה הראשונה.
5.
בתגובה לתביעה שכנגד, טענה התובעת כי אין כל קריטריון הלכתי, או אחר, על פיו נמצאת הנתבעת כיום באבל. בנוסף, לא ניתנה לנתבעת כל התחייבות שלא תשמע מוסיקה מאירוע אחר שיתקיים באותו אולם. בנוסף, טוענת התובעת כי אין זה סביר בהזמנת אירוע עבור 80 איש בלבד באולם המכיל מאות מוזמנים, לדרוש כי לא תשמע מוסיקה כלל בכל חלל האולם. התובעת טוענת כי הנתבעת ואורחיה נהנו אף מהמנה העיקרית.
6.
מטעם התובעת העידו בפני בית המשפט מר לוגסי, הבעלים של התובעת ומר דוד איבגי, עובד של התובעת. מטעם הנתבעת העידו הנתבעת עצמה וכן הגב' סוזנה שטרית שהיתה אורחת באירוע.
7.
בסיכומיה, חזרה הנתבעת על טענותיה וטענה כי מאחר והזמנת האירוע נעשתה טלפונית, לא הייתה לה למעשה כל שליטה על מה שנכתב בטופס ההזמנה. זאת ועוד, התובעת בחרה שלא לזמן למתן עדות את מזכירתה, הגב' פאני, שהיא זו שרשמה את טופס ההזמנה ועדותו של מנהל התובעת, מר לוגסי, לעניין זה הינה בגדר עדות שמיעה פסולה. לטענת הנתבעת, לא בכדי נמנעה התובעת מלהזמין את הגב' פאני לעדות כפי שלא ציינה בתביעתה את עובדת עזיבת הנתבעת ואורחיה מהאולם במהלך האירוע.
8. לטענת הנתבעת הפרה התובעת את חובת תום הלב החלה על הצדדים אף במהלך ניהול המשא ומתן ועקב כך, נכרת ההסכם בין הצדדים כתוצאה מהטעיית הנתבעת ועל כן קמה לנתבעת הזכות לביטול ההתקשרות. בנוסף, טוענת הנתבעת כי, במקרה זה, מידת ההפרה וההתרשלות גבוהה, ועל כן יש לפצות את הנתבעת בגין עגמת הנפש שנגרמה לה.
9.
התובעת בסיכומיה טענה כי לא פעם נערך האולם לאירוח שתי משפחות ואף שש משפחות כאשר כל משפחה חופשייה לערוך את האירוע כאוות נפשה "
ובלבד שלא יהיה תקליטן, כי אז מתחייב הדבר להותיר רק קבוצה אחת באולם." יחד עם זאת, מדגישה התובעת כי במקרה דנן, לא דובר על תקליטן אלא על מוסיקה ממכשיר טייפ בלבד. לטענת התובעת המחלוקת העובדתית היחידה הינה אם הספיקו אורחי הנתבעת לאכול את המנה הראשונה אם לאו.התובעת מציינת כי לא הייתה כל הצדקה להתנהגות הקיצונית של הנתבעת ואורחיה בעזבם את המקום.
דיון והכרעה:
10. בטרם אדון לגופו של עניין אאזכר כי בהחלטת הרשמת (כתוארה אז) סבין כהן, מיום 28.2.07, נמחק בנה של הנתבעת כתובע בתביעה שכנגד, וכן נקבע כי נזקיו האישיים אינם יכולים להיתבע במסגרת תביעתה כנגד של אמו, הנתבעת.
11. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת הזמינה את האירוע בהזמנה טלפונית וכי הוזמנו 80 מנות סה"כ. כמו כן, אין לנתבעת כל טענה כנגד טיב האוכל או השרות. עוד מוסכם כי הנתבעת אכן לא שילמה לתובעת את התמורה בסך של 4,800 ש"ח.
השאלות העומדות במחלוקת היא אם הבהירה הנתבעת בפני התובעת כי היא אינה יכולה לקיים עם אירוע עם מוסיקה, אם הנתבעת הסכימה או צריכה הייתה לצפות לכך שתהיה מוסיקה מאירוע אחר, ובשל מי נוצר המצב בו הנתבעת החליטה להפסיק את האירוע שלה באמצע.
12. הנתבעת, הן בכתב הגנתה והן בתצהירה, טענה כי בעת הזמנת האירוע טלפונית נשאלה ע"י נציג הנתבעת אם היא מביאה עמה תקליטן והיא השיבה מפורשות כי היא אינה מזמינה שירותי מוסיקה עקב האבל בו היא שרויה. עוד הוסיפה הנתבעת כי באירוע הקודם שערכה אצל התובעת, לא הייתה מוסיקה.
13. מר לוגסי, מנהל התובעת, טען בתצהירו כי אכן ההזמנה נעשתה טלפונית ונרשמה על ידי מזכירתו, פאני. עוד ציין מר לוגסי כי הנתבעת ציינה בפניו כי אין בכוונתה להביא תקליטן אך, יחד עם זאת, מכחיש נמרצות כי התחייב שלא תהיה מוסיקה באירוע מקביל.
14. אמנם, התובעת בתצהירה ייחסה את השיחה אודות נושא המוסיקה ל"דודי" מנהל האירועים, אך זה בעדותו לא זכר שהתקיימה שיחה כזו. לעומת זאת, מר לוגסי אכן זכר את השיחה, אשר את עיקרי תוכנה הכתיב למזכירה פאני, אשר רשמה את הדברים בדף הזמנה.
15. מעיון בעדותה של הנתבעת ועדותו של מר לוגסי אודות השיחה, עולה שאין פער מאוד גדול ביניהם לעניין תוכן השיחה. לפיכך יש לקבוע כי השיחה אכן התקיימה בין הנתבעת לבין מר לוגסי.
16. לעניין תוכן השיחה, אין מחלוקת כי התובעת נשאלה אם תביא תקליטן, ואין מחלוקת כי השיבה על שאלה זו בשלילה. אולם, התובעת מוסיפה ואומרת כי הבהירה לבן שיחה כי היא אינה מזמינה תקליטן בשל כך שהמשפחה באבל. מר לוגסי לא מתייחס לעניין זה בתצהירו.