מתנה צנועה מהמשפחה אינה בגדר הכנסה השוללת את הזכות לתשלום גמלת הבטחת הכנסה

1.    ביום 6.5.08 הודיע פקיד התביעות על הפסקת תשלום גימלת הכנסה לתובע לחודש 3/08 וזאת מהטעם כי הכנסתו הנחשבת לחודש זה הינה על סך 4,000 ש"ח, סכום העולה על גובה הגימלה לחודש זה בסך 1,470 ש"ח.

זאת, כאשר ההכנסות שנלקחו בחשבון הינן הפקדות בחשבון הבנק של התובע, בהתאם להצהרה שמסר אבי התובע, לפיה הוא שילם לתובע את חשבונות הארנונה, החשמל, הטלפון וכן דאג לסילוק הלוואה מהבנק.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.    להלן תמצית העובדות הצריכות להכרעה:

§           §          התובע, יליד 1960, פוטר מעבודתו בחברת השמירה ביום 31.1.08.

§           §          התובע סובל מליקוי ראיה ונמצא שאינו כשיר לעבוד מיום 1.3.08 ועד ליום 31.5.08. ביום 24.2.08 אף ניתן לו אישור רפואי מרופאה תעסוקתית הממוען למעסיקו - חברת השמירה - לפיו בהתחשב במצב בריאותו הנוכחי, הוא אינו כשיר לעבודתו והופנה לועדה רפואית אצל הנתבע.

§           §           בשל מצבו הרפואי של התובע, הוא הוכר כנכה בשיעור 36% ע"י הנתבע.

§           §          מר משה נאור, אביו של התובע, הינו פנסיונר בן 81 שנים. האב לקח הלוואה על מנת לעזור לבנו לעמוד בהוצאותיו החודשיות, לרבות בתשלום הלוואה שלקח התובע מהבנק לצורך כיסוי היתרה השלילית בחשבון העו"ש שלו (של התובע), כאשר מידי חודש הוא מפקיד לחשבונו של התובע סכום כספי. 

§           §          בהתאם לתדפיס הבנק שצירף התובע לתצהירו, בתקופה הרלוונטית לתביעה, הפקיד אביו של התובע לחשבונו של התובע את הסכומים הבאים:

ביום 29.1.08 הפקיד 1,400 ש"ח;

ביום 25.2.08 הפקיד 367 ש"ח;

וביום 12.3.08 הפקיד 4,000 ש"ח.

זאת, כאשר קודם לכך והחל מחודש 2/07 קיבל מאביו סכום חודשי של 1,500 ש"ח (ראה - עמ' 3 לפרוטוקול עדות התובע ש' 4-5).

3.    בעוד התובע טוען כי הסכום החודשי שאביו מפקיד בחשבונו ניתן כהלוואה ועל כן אין לראותו כהכנסה, הרי שהנתבע סבור כי יש לראות בהפקדות החודשיות הכנסה, וזאת כי עולה בבירור שהתובע לא יוכל להחזיר את הכסף לאביו ולכן התובע ואביו אף לא יודעים בבירור באיזה סכום של הלוואה מדובר.

4.         אשר לדעתנו יאמר - כי דין התביעה להתקבל וזאת מהטעמים הבאים:

שוכנענו כי הסכומים שהפקיד אביו של התובע בחשבונו של התובע ניתנו לתובע כהלוואה וזאת מהטעם שהאב עצמו לקח הלוואה מהבנק על מנת לשלמם. הלוואה אותה נדרש אבי התובע להחזיר. כך עולה הן מההצהרה שנתן אביו של התובע לנתבע ביום 15.4.08 והן מתצהירו.

אביו של התובע מר לנתבע הצהרה כדלקמן: 

"1.            אני אביו של עמיחי [התובע].

   2.  בגלל מצבו הבריאותי והנפשי תמכתי בו ואני לא מסוגל יותר.