מתן צו מניעה זמני שימנע את המשך הליכי מימוש שתי משכנתאות על מנת לפרוע את החוב

במסגרת תובענה שהגישו המבקשות בה.פ. 1519/09, עותרות הן, בבקשה שבפני, לצו מניעה זמני שימנע את המשך הליכי מימוש שתי משכנתאות הרשומות על דירה בבעלותן, בהן נקט המשיב 1 (להלן: "המשיב"), על מנת לפרוע את חובן.

עיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתשובת המבקשות לתגובה, שהוגשה אך אתמול, והגעתי למסקנה כי יש מקום להיענות לה ולמנוע, בשלב זה, את פינוי המתגוררים בנכס (בני משפחת המבקשות), עד שיוכרע גורל התובענה עצמה.

טוענות המבקשות כי הסכם האשראי עליו חתמה המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") קשישה בת 77, על פיו הוענק לה אשראי בסך -.200,000 דולר נועד, למעשה, על מנת לאפשר למשיב להעניק לבנה של המבקשת, שיזם פרוייקט בניה רחב היקף, את ההלוואה. "מהלך מתוחכם" זה נועד, לטענת המבקשת, לאפשר את הענקת ההלוואה "ללווה", אשר שיעבד את דירתו כבטחון להשבתה, בעוד שהיא כלל לא ביקשה הלוואה זו ולא היה לה צורך בה, שכן לא היתה מעורבת כלל בעסקים של בנה.

למותר לציין, כך לטענתה, כי היא כלל לא קיבלה כספים אלה לרשותה, אלא הם הועברו ישירות לבנה, או לחברה של בנה שיזמה את הפרוייקט.

בהקשר זה טוענות המבקשות כי המשיב כלל לא הבהיר להן כלל, בעת החתימה על מסמכי ההלוואה, את משמעות שעבוד הדירה והשקעת כספי ההלוואה במיזם או בפרוייקט הנדלני שבו היה מעורב הבן.

לו תוכחנה עובדות אלה ונסיבות נוספות שפורטו בתצהירה, ייווצר סיכוי סביר, ואף למעלה מכך, שהמבקשות תזכנה בסעדים שביקשו בתובענה. כך במיוחד לאור טענת המבקשת, לפיה המשיב אף פעם לא הסביר לה את המשמעויות של הענקת הלוואה אשר מועד פרעונה קצר מועד (כשנתיים בלבד), כאשר ברור היה למשיב, מן הסתם, כי היא בעצמה לא תוכל לעמוד בהחזרי ההלוואה בפרק זמן קצר זה בהיותה פנסיונרית ללא מקורות הכנסה ממשיים.

יש לראות בהתנהגות מעין זו מצד המשיב, לכאורה לפחות, משום התנהגות חסרת תום לב כלפי המבקשת ולפחות, התנהגות בלתי ראויה כמתחייב ממעמדו כמוסד בנקאי הן על פי החוק והן על פי הפסיקה.

המשיב מעלה בתגובתו שורה של טענות, לרבות טענות של חוסר תום לב ושיהוי רב מציד המבקשות בהגשת התובענה והבקשה.

אף אם יש ממש בטענות אלה, או בחלק מהן (בשלב זה לא התרשמתי שכך הוא), אין בהן כדי לסתור או להפריך את הטענות שהעלו המבקשות לגבי נסיבות מתן האשראי ושעבוד הדירה, נסיבות אשר אם תוכחנה, כאמור, יהיה בהן כדי להביא לקבלת התביעה ולאיון המשכנתאות.

זאת ועוד: לא מצאתי בתגובת המשיב כל התייחסות ממשית לטענות אלה, כפי שפורטו לעיל, או תגובה כלשהי שתפריך אותן, לכאורה לפחות (אף תצהיר מטעמו לא צורף לתגובה).

לעומת זאת, מקדיש המשיב חלק נכבד מתגובתו על מנת להראות כי לא ייגרם שום נזק למבקשות אם יימכר הנכס, שכן הן אינן מתגוררות בו אלא משכירות אותו (לטענתו) לבני משפחתן. משהשתכנעתי, לכאורה לפחות, כי קיים סיכוי שהמבקשות תזכנה בסעדים המבוקשים על ידן, נחלש באופן משמעותי משקלו של טיעון זה. אם ישתכנע ביהמ"ש כי יש מקום להעניק את הסעדים המבוקשים, הוא יבטל את המשכנתאות בין שנגרם נזק למבקשות ובין אם לאו.

ניתן בזאת צו מניעה זמני כמבוקש בבש"א 12762/09.

תוקף הצו עד מתן פסק דין בתובענה שהוגשה בה.פ. 1519/09.

הצו יכנס לתוקפו עם הפקדת התחייבות עצמית וערבות צד ג' על סך -.50,000 ש"ח.

ניתנה היום ח' בתמוז, תשס"ט (30 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

ח.ס.