מתן צו הפטר לחולה סופני בסרטן

לפניי בקשת החייב למתן צו הפטר לפי סימן ב' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק").

הפטר בהליך ההוצאה לפועל - המסגרת הנורמטיבית 

הליך ההפטר בהוצאה לפועל נועד לאפשר לחייבים לקבל במסגרת זו את ההפטר שהיו זכאים לקבל לו פנו להליך של פשיטת רגל. בהתאם, חייבים שלא היו זכאים לקבל הפטר במסגרת הליך פשיטת רגל לא יקבלו הפטר גם במסגרת הליכי הוצאה לפועל, וראו לעניין זה דברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה – 2015, ה"ח 933, עמוד 788-789 (להלן: "דברי הסבר להצעת החוק").

כפי שמצוין בדברי ההסבר להצעת החוק, הליך למתן צו הפטר בהליכי ההוצאה לפועל נדרש להיות קצר, יעיל ופשוט, להבדיל מהתפיסה בעיני החייבים שהליך פשיטת הרגל הינו "...מורכב וארוך הדורש ייצוג משפטי וכרוך בעלויות כספיות ניכרות." (ראו עמ' 788 לדברי הסבר להצעת החוק).

אחת המטרות של הליך פשיטת הרגל, היא לאפשר לחייב שאיתרע מזלו והוא נקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפורעם לפתוח דף חדש בחייו. זאת תוך איזון אל מול זכויות הקניין של הנושים לגבות את החובות. הדרך להשגת מטרה זו, מבחינתו של החיייב, היא ההפטר מתשלום חובותיו, וראו לעניין זה שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל, 197 (מהד' שלישית, 2010). ההלכה אשר יצאה תחת ידי בתי המשפט ציינה שבצד התכלית של כינוס נכסי החייב וחלוקת הנכסים באופן שיוויוני, קיימת תכלית לשיקום החייב חדל הפירעון באופן שיאפשר לו לשוב לפעילות כלכלית סבירה, שלא לומר יצרנית, כמעין "קרש הצלה" (ראו ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 55 (1993)). כמובן שלא ניתן לקדם תכלית זו אלא במקרה שהחייב נקלע לחובותיו בתום לב, נהג בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל ושאין כל תועלת ממשית בהמשך ניהול הליכי חדלות הפירעון כשהחייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו ולעניין זה ראו, למשל, ע"א 7113/06 אביגדור ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 20.11.2008).

תוצאותיו של הליך ההפטר דומות עד מאוד לתוצאותיו של הליך ההפטר מכוח פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 ( וכיום לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ) .  אמנם הליך ההפטר עפ"י חוק ההוצאה לפועל כולל בחובו תנאי סף מחמירים יותר לעומת הליך פשיטת רגל, בין היתר לעצם יכולתם של חייבים להגיש בקשה למתן צו הפטר. עם זאת, תוצאות צו ההפטר שניתן מכוח חוק ההוצאה לפועל זהות לאלה של ההפטר הניתן מכוח פקודת פשיטת הרגל, וראו לעניין זה דברי ההסבר על הצעת החוק, עמ' 789.

נתוני ההליך

החייב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בתאריך 27.6.2011.

החייב הגיש ביום 8.9.2019 בקשה למתן צו הפטר לפי סעיף 69י3 לחוק (להלן:  "הבקשה") .

בהתאם להוראת סעיף 69י9(א) לחוק פורסמה ההודעה על פתיחת התיק במסלול הפטר (תאריך פרסום - 11.10.2019) בהודעה האמורה פורסם המועד האחרון להגשת התנגדויות בהתאם לסעיף 69י11 לחוק - 1.1.2020.

סך החובות בתיק האיחוד כיום - 1,638,000 ש"ח ( 14 תיקים פרטניים ). צו התשלומים החודשי עומד ע"ס 500 ש"ח.

ביום 6.1.2020 התקיים בפניי דיון ובו נחקר החייב. החייב נדרש להמציא מסמכים משלימים, ומשאלו הוגשו ביום 8.1.2020 לתיק, בשלה העת להכרעה בבקשה.

תמצית נתוני החייב כפי העולה במקובץ מבקשת ההפטר וחקירת היכולת

החייב יליד 1943 ( בן 76 ) גרוש, אב לשלושה ילדים בגירים. הכנסת החייב:  2249 ש"ח מקיצבת ביטוח לאומי.

החייב חולה במחלה סופנית ללא מרפא, מחלת הסרטן.

החייב לא הצהיר על חובות חיצוניים.

לחייב זכויות כספיות פנסיוניות כוללות של כ-75,000 ש"ח, וכן קרן השתלמות בסך של כ - 1,891 ש"ח.

עמדות הנושים

הנושים הבאים הגישו עמדה שלפיה הם מותירים את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת רשם ההוצאה לפועל: הבנק הבינלאומי הראשון, מר ע.א, ובנק לאומי. לעומת זאת, הנושה ת.ש בע"מ הגיש התנגדות ולפיה הוא סבור שיש לממש את כספי החייב המופקדים ב"מנורה מבטחים", וכן ביקש המצאת מסמכים משלימים מן החייב.

הכרעה 

לאחר שעיינתי בבקשת החייב, שמעתי אותו בדיון, עיינתי בכל המסמכים וההבהרות שהוגשו בתיק זה ע"י החייב, ומשלקחתי בחשבון את עמדות הנושים, כמו גם היעדר התייצבות מי מהנושים בדיון פרט לב"כ הנושה ת.ש בע"מ, ומשהחייב השלים מסמכים בהמשך לדיון שהתקיים בפניי - הגעתי למסקנה שיש מקום לתת הפטר לחייב, וזאת ללא מימוש כספים פנסיוניים של החייב.

החייב שהה בהליכי הוצאה לפועל במשך שנים רבות ולא צפויה תועלת ממשית מהמשך שהותו בהליך. החייב בגיל מבוגר וחולה במחלה סופנית. דומה שהליך ההפטר בהוצאה לפועל לפי הוראת השעה נולד בפרט למקרים כגון אלו.

החייב הגיש מסמכים וענה על ההבהרות שנדרשו ממנו. בהתאם לדרישת ב"כ הנושה שהתייצב לדיון, החייב השלים מסמכים והגיש נסח רישום מקרקעין הסטורי ממנו עולה שאין לחייב זכויות בנכס מקרקעין ואף לא היו לו בעבר.

הנושים אינם נהנים כלל מגבייה מהותית מהחייב, ומנגד נראה שהנושים מיצו את הליכי הגבייה.

לגבי סוגיית מימוש כספי החייב ב"מנורה מבטחים", ועמדת הנושה ת.ש בע"מ. לא מצאתי כל צידוק למימוש כספי החייב. מדובר בחייב בגיל המבוגר וחולה במחלה קשה וסופנית, מחלת הסרטן, ועולה מנתוני החייב, שהוא זקוק לכספים אלו לצורך מחייה בסיסית, תרופות וטיפולים והתמודדות עם מחלתו. זאת, בשים לב לכך שכל הכנסת החייב, עומדת על סך 2249 ש"ח בלבד, מקצבת ביטוח לאומי.

אי לכך לא מצאתי לנכון להתנות את ההפטר במימוש כספים פנסיוניים של החייב. יצויין שישנו עוד סכום נמוך יחסית של כ-1,891 ש"ח, בקרן השתלמות בחברת אלטשולר שחם, ואולם לנוכח הסכום הנמוך, ומאחר שהקרן אינה נזילה, וכאמור לנוכח מצבו של החייב, אף לא מצאתי לנכון להורות על מימוש סכום זה.

יש להוסיף, מעבר למצבו הקשה הרפואי של החייב, וגילו המבוגר, את העובדה שהחייב נמצא בהליך שנים רבות, מאז שנת 2011, וניתן לומר שהזמן הרב שבו שהה בהליך מגלם את ההחזר הראוי לנושים, אשר אף לא פעלו עד כה למימוש זכויות כספיות של החייב.

יש לציין את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 אשר נכנס לתוקפו בתאריך 15.9.19. על אף שבקשת החייב הוגשה בטרם כניסתו של חוק זה לתוקף, הרי שניתן להתייחס אליו כמקור פרשני ( ראו ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן נ' עו"ד איתן ארז ( פורסם בנבו, 19.3.18 ) . חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מציב בראשיתו את מטרת השיקום הכלכלי של החייב כמטרה הראשונה בסדר מטרות החוק (ראו ס' 1(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). הוראת השעה בהוצאה לפועל מעניקה סמכות לרשמי ההוצאה לפועל לתת צו הפטר בתנאים מסוימים, וזו משתלבת בהכרח עם מטרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ונראה שמטרת החוק החדש אך מעצימה תכלית זו, הן בעצם ציון תכלית זו במסגרת כותרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, והן בעצם הצבת תכלית זו בראש רשימת התכליות שהוצבה מיד בתחילתו של חוק זה. מכאן עולה ששיקומו של החייב בנסיבות המפורטות לעיל הוא צעד ראוי בנסיבות העניין.

לסיכום, לנוכח האמור לעיל, לאחר שמצאתי כי נסיבותיו של החייב מצדיקות מתן הפטר, אני מקבל את בקשת ההפטר של החייב.

המזכירות תבטל את עיכוב הכספים ותחלקם בין הזוכים בתיק האיחוד.

צו הפטר בעניין: החייב א.צ 

א. בהתאם לסעיף 69י15 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, ניתן בזאת צו הפטר הפוטר את החייב מכל חוב שהיה נגד החייב ביום הגשת בקשת ההפטר, בתאריך 8.9.2019   .

ב. צו ההפטר לא יחול לגבי חובות המנויים בסעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, כדלקמן:

חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;

חוב או חבות שנוצרו במרמה שהחייב היה שותף להן;

חוב מזונות.

ג. צו ההפטר לא יחול לגבי חוב שאינו בר תביעה לפי סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.

ד. אני מורה על ביטול הכרזת החייב כמוגבל באמצעים, על ביטול כל ההגבלות שהוטלו נגד החייב במסגרת ההכרזה, על ביטול כל ההליכים וכל ההגבלות שהוטלו על החייב בכל אחד מתיקי ההוצאה לפועל הפרטניים המתנהלים נגדו. אני מורה על פיזור תיק האיחוד ועל סגירת כל תיקי ההוצאה לפועל הפרטניים המתנהלים נגד החייב (או ביטולו מתיקים שבהם ישנם חייבים נוספים פעילים, לפי העניין).