מרעי(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת בימ"ש קמא כפר סבא שניתנה ביום 5.12.10 ו-6.12.10 בעניינו של העורר כפי שהורה בימ"ש על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

בדיון בפני התמקד ב"כ העורר וציין כי הערר נסוב אך ורק על כל העולה מתסקיר קצין המבחן והמלצת קצין המבחן לשחרור כאשר בימ"ש לא מצא לאמץ המלצת קצין המבחן.

טעות נ פלה בבימ"ש קמא כאשר דחה ההמלצה ולא פעל על פיה.

ב"כ המשיבה מפנה להחלטת בימ"ש לאמור בה להחלטות קודמות ומבקשת שלא להתערב.

על פי עובדות כתב האישום מיוחס לעורר עבירות של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין ופציעה בנסיבות מחמירות של מי שעבד עם העורר באולם אירועים.

בימ"ש קמא בהחלטה ארוכה ומנומקת שניתנה ביום 27.10.10 קבע כי קיימות ראיות לכאורה המקימות פוטנציאל להרשעה המשיב (העורר) במיוחס לו בכתב האישום. ועוד קבע כי גרסת העד ראמי אינה עומדת בסתירה חזיתית לגרסות יתר העדים ואין בדבריו כדי לפגום בתשתית לכך שהמשיב (העורר) שתה טרם התקוטט עם ראמי ואדם.

עוד קבע בימ"ש קמא כי בחומר החקירה די ראיות מהן עולה כי המשיב (העורר) היה שיכור בעת האירוע.

שכרות התורמת להתנהגות אלימה מחזקת את קיומה של מסוכנות בעורר לשלום הציבור.

עיון בתסקיר מלמד כי מצא קצין המבחן למצוא קביעות העומדות בסתירה לקביעת בימ"ש לאחר שבחן חומר הראיות לגופן.

אין זה תפקידו של קצין המבחן להביע עמדתו לעניין התיק עצמו.

כל שנחוץ הוא להציג בפני בימ"ש לאחר בחינת כל הנדרש אם רשאי ויכול בימ"ש ליתן אמון בעורר, אמון המאפשר שחרורו בתנאים מגבילים לאיון מסוכנות הנשקפת ממנו , אם לאו.

ברור, שבימ"ש קמא, אינו יכול לקבל המלצת קצין מבחן וקביעתו ל"העדר " מנהגי שתיה בעורר כאשר בימ"ש קמא קובע ההיפך ועל כן בימ"ש מגיע למסקנה אומנם בשפתו הקצרה בהחלטה כי אינו יכול ליתן אמון בעורר ועל כן לא קיבל האמור בתסקיר.

זאת ועוד, תסקיר קצין מבחן אינו חזות הכל ואינו מחייב בימ"ש והינו בבחינת המלצה בלבד.

לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת בימ"ש קמא ואני מורה על דחיית הערר.

ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"א, 14/12/2010 במעמד הנוכחים.

נגה אהד, שופטת בכירה

הוקלד על ידי: איריס יזהר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: