מרכז ש.י.ר. בע"מ ואח' נ' עירית נתניה

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי, עד למתן החלטה בערעור שהוגש על החלטת בית משפט קמא, עמ"א 28208-03-14 על ידי כבוד השופט באומגרט.

נשוא הבקשה, צו הריסה מנהלי 03/14 , שהוצא ביום 12.3.14 להריסת שני מבנים בני קומה אחת כל אחד, (מסעדה ופיצוציה) בשטח כולל של 200 ממ"ר, בחלק הצפוני של המסעדה החלו בהקמת גדר בלוקים בגובה של כ- 2 מטר ובאורך של 5 מטר בצד דרום מזרח של חלקה 99 בגוש 8234 רחוב האורזים נתניה.

ביום 11.3.2014 הוצא צו הפסקה מנהלי נוסף שמספרו 08/14.

במסגרת הבקשה שהוגשה במעמד צד אחד בבית משפט קמא, צוין כי המבקשים זכאים לקבל היתר בניה וקיים סיכוי ממשי שהמשיבה תחוייב לדון בבקשה להיתר ולנותנו.

עוד צוין בבקשה, כי המבקשים ניאותו להתחייב לפנות את שטח ההפקעה תוך פרק זמן סביר עליו יוסכם ממועד השלמת הליכי ההפקעה.

לבקשה בבית משפט קמא צורף עמוד ראשון מהבקשה להיתר בניה למסעדה, פיצוציה גדר לפי מצב קיים וחניות. צורף אישור תשלום פיקדון מיום 19.2.2014בבקשה להיתר מספר 20140063, מכתב מידע תכנוני, מכתב מנהל אגף רישוי ופיקוח מיום 11.3.14 ממנו עולה , כי על פי בדיקת הצוות המקצועי, הבקשה להיתר עומדת בסתירה לתוכנית הרחבת רחוב הארזים ועל כן לא ניתן לקדם הטיפול בבקשה להיתר.

בבית משפט קמא הוגשה בקשה "בהולה"

לעיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי 03/14 המתייחס למבנה בשטח של 200 ממ"ר וגדר, בגוש 8234 חלקה99 ברחוב הארזים 8 נתניה.

על פי הבקשה הצו הודבק על המבנה ביום 13.3.2014 בשעה בוקר וככל הנראה יבוצע בימים הקרובים, בעוד ש"קיים סיכוי ממשי למתן היתר בניה תוך פרק זמן קצר".

עוד עולה מהבקשה, כי המבקשת 1 היא הבעלים של הנכס, המבקשים 2 ו-3 שכרו חלק מנכס המבקשת 1, והחלו מבצעים הבניה במקום, ללא קבלת היתר. במקום הולך ונבנה עסק למכירת מזון מסעדה וקיוסק.

עוד נטען בבקשה, כי ביום 24.2.2014 הוצא צו הפסקה מנהלי, ולמבקשים לא ניתנה הזדמנות להתמודד עם צו ההריסה המנהלי.

כן נטען כי הבקשה להיתר הוגשה עוד בחודש אוקטובר 2013, וכי המשיבה נמנעה מלדון בבקשה משך זמן רב, ובמפתיע הודיעה על סירובה לדון בבקשה היות ומתייחסת לנכס שעשוי להיות מופקע, ועל כן יש להורות על עיכוב בצוע צו ההריסה.

בית משפט קמא דחה הבקשה, וקבע כי המבקשים עשו דין לעצמם, החלו בהליכי בניה משמעותיים בבנית מבנה בשטח שח 200 ממ"ר טרם שקיבלו היתר תוך קביעת עובדות מוגמרות בשטח.

המבקשים במעשיהם הפכו את היוצרות.

ביום 24.2.2014 הוצא צו הפסקה מנהלי ובמסגרת הבקשה לעיכוב בצוע צו הריסה מנהלי לא הצהירו המבקשים כי פעלו בהתאם לצו ההפסקה, משמע- המשיכו בבניה הבלתי חוקית, בעוד שהיה עליהם להגיש בקשה לבית המשפט המוסמך לביטול הצו אך בחרו לשבת בלא מעשה. עוד ביום 24.2.2014 הומצאה למבקשים התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים במסגרתו נדרשו המבקשים להרוס הבניה הבלתי חוקית, להחזיר המצב לקדמותו, אך המבקשים לא עשו דבר.

מכאן, קובע בית משפט קמא כי המבקשים ידעו מבעוד מועד , כי הם בונים המבנה באופן בלתי חוקי,

ידעו כי המשיבה מתריעה בכתב על בניה זו, אך המבקשים לא עשו מאומה למעט המשך הבניה בפועל.

צדק בית משפט קמא בקביעתו כי טענות המבקשים בדבר סירוב המשיבה לדון בבקשתם למתן היתר מקומם אינו בהליך הנוכחי.

בהיות הבניה בלתי חוקית כעולה מהבקשה , ותוך הפרת החוק ,נדחתה הבקשה הבהולה שהוגשה במעמד צד אחד.