מרכז ש.י.ר. בע"מ ואח' נ' עירית נתניה

החלטה

לפני "בקשה בהולה לעיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי" של מבנה בשטח של 200 מ"ר וגדר בגוש 8234 חלקה 99 ברחוב האורזים 8, נתניה (להלן: "המבנה").

בבקשה נטען, כי צו ההריסה המנהלי הודבק על המבנה ביום 13.3.14 בשעה 08:45 וככל הנראה הוא יבוצע בשעות או בימים הקרובים, בעוד ש"קיים סיכוי ממשי למתן היתר בנייה תוך זמן קצר".

כעולה מהבקשה, המבקשת 1 היא הבעלים של הנכס והמבקשים 2 ו-3 שכרו חלק מהנכס מהמבקשת 1 והחלו מבצעים את הבניה נשוא הבקשה, ללא קבלת היתר בנייה. מסתבר, כי המבקשים 2 ו-3 מקימים במקום עסק למכירת מזון, דהיינו מסעדה וקיוסק.

לטענת המבקשים, הם הגישו במהלך אוקטובר 2013 בקשה למתן היתר למבנה ואילו המשיבה לא התייחסה במשך חודשים ארוכים לבקשה ורק לאחרונה הודיעה המשיבה למבקשים כי לא תדון בבקשה למתן היתר, היות והיא מתייחסת לנכס שעשוי להיות מופקע.

עוד טוענים המבקשים, כי ב-24.2.14 הוצא צו הפסקה מנהלי, כאשר לטענת המבקשים לא ניתנה להם הזדמנות של ממש להתמודד עם צו ההריסה המנהלי.

לטענת המבקשים, אין למשיבה סמכות לסרב לדון בבקשה למתן היתר.

לשיטת המבקשים, הקפאת הבנייה פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות קניינם והם מוסיפים וטוענים, כי הם נאותו להגיע להסדר עם המשיבה לפיו יפנו את המבנה תוך 90 יום ממועד השלמת הליכי ההפקעה, וכך יתאפשר השימוש במבנה ומאידך תנוח דעתה של המשיבה, שניתן יהיה להוציא אל הפועל את הליכי ההפקעה, ככל שיאושרו.

לא זו אף זו, לטענת המבקשים נהגה המשיבה בחוסר הגינות בכך שהמתינה זמן רב מאז הגשת הבקשה להיתר ואזי, במפתיע, הודיעה על סירובה לדון בבקשה ובצוותא חדא הוציאה צו הריסה, תוך נסיון פסול לקבוע עובדות מוגמרות.

משכך, סבורים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, ויש להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה.

יאמר כבר עתה, כי דין הבקשה להדחות.

עיון בבקשה מעלה, כי המבקשים עשו דין לעצמם בכך שהקדימו את המאוחר והחלו בהליכי בנייה משמעותיים, דהיינו בניית מבנה של כ-200 מ"ר, טרם שקיבלו רשיון להקמת המבנה. הם מבקשים לעשות לביתם, תוך קביעת עובדות מוגמרות ויצירת עובדות בשטח בכך שמקימים מבנה גדול ובו מסעדה וקיוסק מבלי לקבל היתר.

סדר הדברים הנכון הוא הגשת בקשה להיתר, קבלת היתר ואזי הבנייה הלכה למעשה. בעניננו, הפכו המבקשים את היוצרות ועתה הם מלינים על המשיבה.

יתרה מזאת, ביום 24.2.14 הוצא צו הפסקה מנהלי. המבקשים כלל לא הצהירו כי פעלו בהתאם לצו ההפסקה המנהלי, דהיינו המסקנה היא שהם המשיכו בבנייה הבלתי חוקית, תוך יצירת עובדות בשטח. ויובהר, המבקשים יכולים היו וצריכים היו להגיש בקשה לבית המשפט המוסמך לביטול הצו, אולם הם בחרו לשבת ללא מעשה.

לא זו אף זו, ב-24.2.14 הומצאה למבקשים "התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים" ובסעיף 3 לאותה התראה נכתב: "הנכם נדרשים להרוס את כל הבנייה הבלתי חוקית ולהחזיר את המצב לקדמותו". בהתראה נכתב במפורש, כי טוב יעשו המבקשים, שאם יש להם גרסה או צידוק למעשיהם, ניתנת להם ההזדמנות לפנות למחלקת הפיקוח על הבנייה אצל המשיבה. גם כאן, לא עשו המבקשים דבר.

העולה מן המקובץ הוא, כי המבקשים ידעו מבעוד מועד כי הם בונים את המבנה באופן בלתי חוקי. כך גם ידעו המבקשים כי המשיבה מוחה על פעילותם והיא התריעה על כך בכתובים, תוך שהיא מוציאה הודעות על התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים וצו הפסקה מנהלי והמבקשים, לא עשו דבר למעט המשך הבנייה הבלתי חוקית.

טענות המבקשים, כי המשיבה אינה מוסמכת לסרב לדון בבקשתם למתן היתר, מקומן אינו בהליך הנוכחי. לו המבקשים היו פועלים כדין, מגישים בקשה להיתר טרם תחילת הבנייה הבלתי חוקית, יכולים היו להגיש את העתירות להורות למשיבה לדון בבקשתם.

בעניננו, אין הדבר מעלה מכיוון שהבנייה, כעולה מהבקשה עצמה, היא בלתי חוקית תוך הפרת החוק ויצירת עובדות בשטח.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב אדר ב תשע"ד, 14 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.