מרגלית נ' מועצה מקומית קדימה צורן

פסק דין

ביום 6.2.11 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 כנגד המשיבה, להשבת אגרת שמירה שנגבתה לטענתו שלא כדין מהקבוצה, מחזיקי נכסים במועצה האזורית קדימה – צורן. (להלן: "בקשת האישור" ו"החוק", בהתאמה).

בדיון שהתקיים לפניי ביום 22.1.12 טען ב"כ המשיבה לחדילה סטטוטורית בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ברע"א 6340/07 עיריית תל אביב נ' טיומקין (13.2.11) (להלן: "הלכת טיומקין"), דהיינו לחדילה מכוח הוראת חוק המכשירה את הגבייה (להלן: "החקיקה המכשירה"). החדילה הסטטוטורית נטענה נוכח השינוי החקיקתי, עם חקיקת החוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א-2001 שנכנס לתוקף ביום 4.4.11 (להלן: "התיקון"), אשר התיר גביית אגרות השמירה מכוח חוקי עזר של רשויות מקומיות, החל ממועד כניסתו של התיקון לתוקף.

בת"צ (מח'-מרכז) 27755-06-11 אדרי נ' המועצה המקומית שהם (13.11.11) (להלן: "עניין אדרי") קבעתי כי חדילה מגבייה משמעותה אינה רק חדילה מהשתת תשלומים, אלא חדילה מוחלטת מגבייה של התשלומים, דהיינו - גם מחובות שהתגבשו עובר לחדילה אך טרם נגבו (להלן: "חובות עבר"):

"...לשון החוק מדברת בחדילה מגביה ולא בחדילה מהשתת תשלומים. על כן אני סבורה כי יש לקרוא את הוראת סעיף 9 כמחייבת חדילה מגבייה מכל סוג של התשלום נושא הודעת החדילה.

...

נראה לי כי לשון החוק שנוקטת לשון חדילה מהגבייה משמעותה חדילה מוחלטת מגבייתה תשלום, נושא הודעת החדילה, גם ממי שטרם שילמו" (שם, בפסקה 18).

המשיבה טענה, כי החלטתי בעניין אדרי אינה חלה כאשר עסקינן בחדילה סטטוטורית, להבדיל מחדילה מיוזמת הרשות. על כן נדרשתי להכריע בשאלה, האם כאשר מדובר בחדילה סטטוטורית, שאין עימה לכאורה הודאה בכך שהגביה לא הייתה כדין, פטורה הרשות מהחובה לחדול גם מגבייתם של "חובות עבר" שהתגבשו לפני "החקיקה המכשירה", וזאת בשונה מקביעתי בעניין אדרי.

בהחלטתי מיום 21.3.12 קבעתי כי ההכרעות בעניין אדרי חלות גם בענייננו וכי: "במקרה הרגיל, כפי שקבעתי בעניין אדרי, מהווה הודעת חדילה גם הודאת של הרשות בכך שהגבייה לא הייתה כדין, והיא אינה רשאית לאחוז בחבל משני קצותיו ולטעון שחרף החדילה, הגבייה הייתה חוקית. על כן קבעתי כי גם זה טעם לפרשנות "החדילה" כפי שהובאה בעניין אדרי.

עם זאת, מקום שאין הודעת חדילה והחדילה מקורה בשינוי חקיקה או סיבה אחרת כלשהי, אני סבורה כי ככל שמבקשת הרשות ליהנות מהפריבילגיה שבסעיף 9 בחוק, עליה לחדול גם כן מגביית חובות עבר, שאם לא כן, לא תתקבל הודעת החדילה והבקשה תישמע לשם בירור חוקיות הגבייה, נושא התובענה, שקדמה לשינוי החקיקה.

כפי שקבעתי בעניין אדרי, חדילה משמעותה חדילה מוחלטת מגביית התשלום, נושא הודעת החדילה, גם ממי שטרם שילמו חובות שנוצרו עובר לחדילה. לטעמי פרשנות זו מתחייבת מלשון החוק כפי שפרטתי בעניין אדרי, ומתכליתו, שהיא בין היתר – אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו. ואולם יש לפרשנות זו גם טעם נוסף שבהגיון. ככל שממשיכה המשיבה לגבות חובות עבר ממי שטרם שילמו את חובם על פי "הדין" הקודם, השנוי במחלוקת, היא ממשיכה "לייצר" חברים נוספים לקבוצה המיוצגת בתובענה הייצוגית, שלגביה ניתנה הודעת חדילה. זאת, מכיוון שמרגע שישולמו אותם חובות עבר, תתגבש למשלמים תביעת השבה באותה עילה בגינה הוגשה התובענה הייצוגית ולגבי אותם תשלומים שהרשות חדלה לכאורה מגבייתם. נראה לי כי אין זה מתקבל על הדעת שהמשיבה תצהיר על חדילה ועם זאת תמשיך לייצר עילות תביעה לחברים חדשים, על פי אותה עילה נושא התובענה.

מאחר שהתנאים בסעיף 9(ב) בחוק הם מצטברים, קרי - שלא די בהודעה או בחדילה בפועל עקב נסיבות כלשהן, אלא על הרשות להוכיח גם "כי היא חדלה מהגבייה", הרי שנוכח פרשנותי את המילים "חדלה מהגביה", אשר פורטה לעיל, משלא הפסיקה המשיבה לגבות חובות עבר, אין לראותה כמי שחדלה מהגבייה על כל המשתמע מכך".

עוד קבעתי שם כי "משלא הפסיקה המשיבה לגבות חובות עבר, אין לראותה כמי שחדלה מהגבייה על כל המשתמע מכך" (בפסקה 11 להחלטה מיום 21.3.12). באותה החלטה הארכתי את המועד הקובע למסירת הודעת חדילה נוכח העובדה שהשאלה שעמדה במוקד החלטתי טרם נדונה וטרם הוכרעה קודם לכן.

ביום 22.4.12 הודיעה המשיבה כי "בכל הנוגע ל'חובות עבר' שהתגבשו לפני הודעת החדילה, על פי הדין שקדם ל'חקיקה המכשירה' קרי הוראת השעה, מוסרת בזאת המשיבה הודעה כי חדלה מגבייתם של יתרת חובות אלו". ביום 29.5.12 הגישה המשיבה, על פי החלטתי, את תצהירו של מר יזהר קמחי, גזבר המשיבה, בתמיכה לעובדות המובאות בהודעת המשיבה מיום 22.4.12. מר קמחי הצהיר כך:

"3.בהתאם להודעה על חדילה מיום 22/04/12, המועצה חדלה מגביית חיובי אגרת שמירה שמקורם במועד הקודם ליום 04/04/11.

4. בכל הנוגע לחובות שטרם נגבו ומקורם במועד שלפני 04/04/11, נמסרת בזאת הודעה כי המועצה חדלה אף מגבייתם של חובות אלה.

5. ביחס לחובות עבר אותם גבתה המועצה לאחר 04/04/11 ועד למועד החדילה, המתייחסים לחיובי אגרת שמירה שלפני 04/04/11, מצהירה המועצה כי הכספים הנ"ל יושבו באופן של זיכוי חשבון המשלם, במסגרת הודעת הארנונה הדו חודשית שתישלח בחודש ספטמבר 2012".

בהודעת המשיבה מיום 29.5.12 צוין כי הצדדים הגיעו להסכמה בנוגע לפסיקת גמול ושכר טרחה בסכום כולל של 90,000 ש"ח כולל מע"מ לפי החלוקה הבאה: הגמול לתובע המייצג 20,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוח המייצג 70,000 ש"ח (הסכומים שניהם כוללים מע"מ).

דיון

עסקינן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה תביעת השבה כנגד רשות. על מקרה מעין זה חלות ההוראות המיוחדות שנקבעו בסעיף 9 בחוק, שזו לשונו: