ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
15225-05-11
26/02/2014
|
בפני השופט:
יוסף יוספי
|
- נגד - |
התובע:
גדעון מקטובי ()
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
|
החלטה
1.בפנינו תובענה, במסגרתה עותר התובע כי בית הדין יקבע שהאירוע הלבבי שעבר ביום 23.5.10 הינו תוצר של אירועים חריגים בעבודתו, וכי לפיכך עסקינן בתאונת עבודה.
טענות התובע
2.לטענת התובע, הוכח שביום הפגיעה ביצע מאמץ חריג ובלתי רגיל בהשוואה ליום עבודה רגיל. בדרך כלל העמסת הסחורה על המשאית במעברים התבצעה באמצעות מכולות ומלגזות, והסגירה התבצעה באמצעות חבלים או באמצעות מכולה שהתלבשה על המשאית וכל שנדרש היה מהתובע הוא לסובב בורג לסגירת המיכל. במעברים עומדות משאיות נוספות, ונהגים נוהגים לסייע אחד לשני לסגור את הסחורה.
ביום האירוע נדרש התובע לבצע הובלה משטח חקלאי פתוח. מדובר בעבודה חריגה לעבודתו של התובע. בנוסף, בין הסדרן לתובע התפתח ויכוח חריף, הן עקב העיכוב בשכר והן בגלל שהתובע רצה לנהוג על משאית מסוג סמיטריילר ולא במשאית מסוג פול טריילר.
בנוסף, באותו יום נדרש התובע לבצע איסוף סחורה משטח פתוח, כאשר בחוץ נשבה רוח חזקה שהעיפה את הברזנט מצד לצד, והקשתה על התובע לכסות את המשאית עם הברזנט. התובע נדרש ללכת על המשאית העמוסה דלוריות, ולעלות ולרדת ממנה פעמים רבות, עד שהתמוטט.
לסיכום, טען התובע כי הוכיח קיומו של אירוע חריג, וכי יש למנות מומחה לצורך קביעת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין האוטם.
טענות הנתבע
3.לטענת הנתבע, התובע לא הוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודתו. התובע הציג מספר גירסאות באשר לאירועי אותו יום. התובע העיד כי בחצי השנה האחרונה היו לו ויכוחים על איזה משאית לעבוד, וכי תמיד היו בעיות עם המשאיות. לא הוכח כי במקום האירוע וביום האירוע היה חם מאוד, והטמפרטורות נעו בין 15 ל– 18 מעלות. לסיכום, טען הנתבע כי יש לקבל את גירסת המעביד אשר היתה ברורה ועקבית, לפיה היה מדובר ביום עבודה שגרתי. לפיכך, על בית הדין לדחות את התובענה כבר בשלב זה, מבלי להזקק למינוי מומחה הרפואי.
הדין החל
4.המסגרת הנורמטיבית לענייננו מצויה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995, המגדיר "פגיעה בעבודה" בהאי לישנא:
"תאונה שארעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו, ובעובד עצמאי- תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".
5.בעת שעסקינן בתובע העותר להכרה באוטם שריר הלב כתאונת עבודה, יש להוכיח כי הגורם לליקוי הרפואי היה אירוע חריג. היינו, יש להוכיח כי הליקוי נוצר כתוצאה ממאמץ מיוחד, נפשי או גופני, מוגדר בזמן או במקום, שמקורו בעבודה.
ראה:
בג"ץ 1199/92 לוסקי - בית הדין הארצי לעבודה, פד"י מז (5) 734.
בפסק הדין בפרשת אליהו לוי סיכם בית הדין הארצי לעבודה את ההלכה בנושא בהאי לישנא:
"באשר לטענת המערער לפיה יש לבחון את האירוע מנקודת המבט הסובייקטיבית שלו בלבד יוזכר, כי בהתאם לפסיקתנו, לצורך הוכחת אירוע חריג בעבודתו של נפגע, נדרשת הן הוכחה אובייקטיבית והן הוכחה סובייקטיבית. שהרי לא יעלה על הדעת כי כל אימת שנפגע טוען כי אירע לו אירוע חריג בעבודתו, מבלי שיש לטענה זו תימוכין בראיות אובייקטיביות חיצוניות, תתקבל טענתו וימונה מומחה רפואי. הכללים להכרה באירוע בעבודתו של נפגע כאירוע חריג פורטו בפסק הדין בעניין סידה שניתן זה לא מכבר (עב"ל 502/09 סידה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 21.10.2010), כך:
'על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה על התובע להוכיח קרות אירוע חריג בחיי עבודתו בסמוך לפני קרות האוטם.
משמעות הדבר:
ראשית - שעל התובע להוכיח קרות מאורע אוביקטיבי בעבודתו. כלומר, מאורע הקשור לעבודה שניתן לאיתור בזמן ובמקום כך שניתן יהיה לקבוע שביום זה וזה בשעה כזאת וכזאת אירע כדבר הזה והזה.