מקומון יפצה את הממונה לשעבר על הדוברות בעיריית הוד השרון בגין הוצאת לשון הרע

א.                  א.                   עובדות

1.                                                                              1.                  בפני תביעת לשון הרע כנגד הנתבעים 1-4 בגין פרסום שתי כתבות זהות בשני אמצעי תקשורת שונים: פרסום ראשון מיום 8.7.04 באתר אינטרנט "HOHA" תחת הכותרת "משולש אולימפי", פרסום שני במקומון "ירוק" מיום 9.7.04, אף היא תחת הכותרת "משולש אולימפי" (להלן: "הכתבה"), (צורפה כנספח ג' לכתב התביעה).

2.                                                                              2.                  צדדים נוספים לתובענה הגיעו להסכם פשרה ונותר לדון בתיק זה בנוגע למי שהיה הממונה על הדוברות בעירית הוד השרון באותה עת, מר צור חכמון.

3.                                                                              3.                  הנתבעת מס' 1 (להלן: "חברת מי רז") הינה חברה המוציאה לאור מקומון בשם המסחרי "ירוק" (להלן: "המקומון"). המקומון מופץ באיזור הוד השרון והסביבה ומפעילת האתר "HOHA" (להלן: "אתר האינטרנט").

4.                                                                              4.                  נתבע מס. 2 הינו העורך האחראי של המקומון והבעלים של חברת מי רז.

5.                                                                              5.                  נתבע מס. 3 היה בתקופה הרלבנטית עורך המקומון, וכיום הוא מנהל את הארכיון העירוני בכפ"ס.

6.                                                                              6.                  נתבע מס. 4 הינו הכתב שתחת שמו פורסמה הכתבה נשוא התביעה.

7.                                                                              7.                  החלק הראשון של הכתבה, עוסק בקשר הנטען להיות פסול בין ראש עיריית הוד השרון מר חי אדיב (להלן: "ראש העיר") והתובע כדובר העירייה, לבין בעליה של חברת הנדל"ן אולימפיה לשם קידום ענייני נדל"ן של אותה אולימפיה.  

8.                                                                              8.                  בתביעה זו תובע התובע מהנתבעים לשלם לו דמי נזק בגין הכפשת שמו הטוב בסך 400,000 ש"ח ופיצוי כספי עונשי בסך של 200,000 ש"ח.

ב.         הדיון

1. התובע טוען כי:

א.                  א.                  הכתבה שפורסמה ע"י הנתבעת 1 , יש בה משום " לשון הרע" כלפיו, כהגדרתה בחוק איסור לשון הרע (להלן: "החוק").

ב.                   ב.                   בכתבה יש משום הוצאת דיבה משולשת. האחת, פרסום עובדות שיקריות. השנייה, פרסום פרשנות שקריות לעובדות. השלישית, גיוס נבחרי ציבור והפצת הדיבה ביניהם, טרם הפרסום, עצמו לשם העצמת הדיבה.

ג.                    ג.                    בכתבה נכתב חרף הכחשתו הנמרצת באוזני הכתב, כי התובע שימש כדובר חברת אולימפיה אך לא כך הוא. יתרה מזאת, התובע לא היה מעודו בקשר עיסקי ולא הכיר מעולם את מי מבעלי חברת אוליפיה.

ד.                   ד.                   הכתבה הציגה את התובע כמושחת וכמי שפעל אצל ראש העיר בניגוד עניינים לקידום ענייניה של אולימפיה בפרוייקט המכונה גן מגד, שנועד להקמת מתחם דיור מוגן לקשישים.

ה.                  ה.                  המקור לפרסום הכתבה נעוץ במכתב על נייר המכתבים של אולימפיה בחתימת מזכירה בחברה, שהועבר לעיתון ירוק ובו נכתב בטעות כי התובע משמש כדוברה של אולימפיה.

ו.                    ו.                    הנתבעים ידעו היטב כי המדובר בטעות, אך חרף זאת בחרו ביודעין לפרסם את הכתבה.

ז.                    ז.                    יתרה מכך, לאחר שנודע לנתבעים כי פרסמו דבר שקר לא טרחו לפרסם תיקון מיוזמתם ולהעמיד דברים על דיוקם. זאת ועוד, הכתבה מופיעה עד עצם היום הזה באתר האינטרנט.

ח.                  ח.                  הכתבהשפורסמה שרטטה פרופיל מעוות של התובע ומתוך כוונה להכפיש, לבזות ולפגוע בתובע ובאמינותו.