בפניי מונחת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום והמייחס לו שני אישומים נפרדים, כאשר האישום הראשון כולל עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי ס' 329(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן:
"חוק העונשין") ועבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות עבירה בניגוד לס' 379 + 382(ב)(1) לחוק העונשין ובאישום השני יוחסו למשיב עבירות של חבלה בכוונה מחמירה עבירה בניגוד לס' 329(1) לחוק העונשין; היזק לבעל חיים עבירה בניגוד לס' 451 לחוק העונשין; איסור התעללות, עבירה בניגוד לס' 2 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשמ"ד- 1994; החזקת סכין, עבירה בניגוד לס' 186 לחוק העונשין ואיומים עבירה בניגוד לס' 192 לחוק העונשין.
א.
העובדות וטענות הצדדים:
באישום הראשוןנטען, כי הנאשם הוא בן זוגה של אלינה. ביום 13.10.07 בשעה 19:40 לערך שהו אלינה וכן שתי חברותיה, ילנה ונטשה, בבית קפה בטיילת בקרית ים. הנאשם הגיע למקום ותקף את אלינה, בכך שסטר על לחיה, בעט בה ומשך את ידה בכוח.
נטען, כי שתי חברותיה נחלצו לעזרתה של אלינה. ילנה לקחה מטאטא שיחצוץ בין הנאשם לבין אלינה, אז הנאשם לקח את המטאטא, הכה באמצעותו את ילנה במותן, בידה ובראשה וגרם לה לחתך בראש שהצריך תפירה וטיפול רפואי.
באישום השנינטען, כי בעקבות האירועים באישום הראשון, נעשה נסיון ליישב את ההדורים בין הנאשם לבין ילנה ועמוס חייק, בעלה (להלן:
"המתלונן"), במסגרתו דובר על פיצוי שישלם הנאשם בגין הפציעה הנ"ל. הנסיון לא צלח.
ביום 17.10.07 בשעה 21:30 לערך הגיע הנאשם לפתח ביתו של המתלונן בקרית ים, כשהוא מצויד בסכין. הנאשם תפס חתול, הרג אותו באמצעות הסכין והשליך אותו בעודו מפרפר לעבר דלתו של המתלונן כשהוא צועק למתלונן לרדת למטה.
המתלונן הזעיק את בנו, דוד חייק. כשהגיע דוד לאחר מספר דקות, ירד המתלונן לחצר וראה את החתול השחוט בפתח הבית. לאחר מכן הבחינו המתלונן ובנו בנאשם ליד השיחים. הנאשם הוציא מכיסו סכין, נופף מולם ואיים להרוג אותם.
עוד נטען, כי הנאשם ניסה לדקור את חייק, אולם לא הצליח. לאחר מכן דקר את המתלונן בבטנו באמצעות הסכין ופצע אותו. המתלונן נזקק לניתוח ולאשפוז בבית חולים במשך 3 ימים.
בגין האמור ייחסה המאשימה לנאשם את העבירות המפורטות ברישה החלטתי זו.
ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה. בין היתר, היא הפנתה להודעות השונות המצויות בתיק. לטענתה בת זוגו של הנאשם אינה מספרת את כל הסיפור ומכחישה כי הותקפה על ידי הנאשם. יחד עם האמור טענה ב"כ המאשימה כי אין בעובדה זו כדי לפגוע בראיות שהצטברו נגד הנאשם.
עוד עמדה ב"כ המאשימה על הסתירות שהיו בהודעותיו של הנאשם תוך שהפנתה לעברו הפלילי העשיר, וביקשה כי בית המשפט יורה על למעצרו עד לתום ההליכים, אף כי העבירה האחרונה הייתה משנת 1997.
לגבי המתלוננים, ב"כ המאשימה טענה כי אלה טענו להגנה עצמית בכל הנוגע לתקיפת הנאשם, אך טרם הוחלט באם להגיש נגדם כתב אישום.
ב"כ הנאשם טען, כי בנוגע לאישום הראשון אין ראיה לכאורה. לטענתו הנאשם הכחיש כי תקף את בת זוגתו ודברים אלה נתמכים גם בעדותה של אלינה. עוד טען הסנגור, כי הנאשם פעל מתוך הגנה עצמית שכן המתלוננת תקפה אותו עם מטאטא ושפכה עליו גיגית מלאה בכלור.
באשר לאישום השני טען הסנגור, כי אין ראיות לכך כי הוא שחט את החתול והחזיק בסכין. לטענת הנאשם הסכין הובאה על ידי המתלונן ו/או בנו. גם בנוגע לאישום זה טען הסנגור, כי הנאשם פעל מתוך הגנה עצמית.
בהמשך טען הסנגור, כי ככל שבית המשפט יקבע כי קיימות ראיות לכאורה ועילות מעצר, הרי שניתן לשחרר את הנאשם למעצר בית מלא, בו הוא ישהה בבית אחיו ביקנעם בפיקוח של איזוק אלקטרוני.
ב.
ראיות לכאורה:
עיינתי בחומר החקירה המצוי בתיק. קיימות ראיות לכאורה המסבכות את המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. עיקר החומר הראייתי שהתגבש נגד הנאשם מבוסס על הודעות העדים, אשר נתמכות בראיות ובממצאים אובייקטיביים אחרים.
בנוגע לאישום הראשון, קיימת עדותן של ילנה ונטשה התומכות בגרסת התביעה. כן קיימת עדותה של בת זוגו של המשיב, אלינה, אשר מסרה כי המשיב הגיע שעה שהיא ישבה עם שתי חברותיה והכה עם המטאטא את חברתה. זאת אף כי הכחישה שהנאשם היכה גם אותה.
גם האישום השני נתמך בעדויות. בנוסף לעדותם של המתלונן ובנו ישנה עדותו של עד בשם אבי דבוש, אשר תומך בגרסת השניים. כן יש לציין בעניין זה, כי למקום האירוע הגיעו שוטרים, ולפי דו"ח הפעולה מיום 17.10.07, הם מצאו את הנאשם בזירת האירוע כאשר סכין מוטלת לידו ובמקום נמצא חתול שחוט.