מעצר עד תום ההליכים בתאונת פגע וברח

בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה בשכרות, חבלה חמורה ושיבוש הליכי משפט.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 1/11/08 בשעה 04:58 לפנות בוקר נהג המשיב ברכבו, בעת שהיה שתוי, ברח' משה בקר בראשל"צ והתקרב אל הצומת עם רחוב פיק"א. באותה העת עמדה על המדרכה כ- 30 מטר לפני הצומת, הגב' תום מרקוס (להלן: " הקורבן"), בחורה צעירה בת 22.

תוך כדי הנהיגה, המשיב סטה עם רכבו ימינה לעבר המדרכה, עלה על המדרכה, התנגש עם חזית הרכב השמאלית בעץ ובקורבן ופגע לאחר מכן עם חזית הרכב הימנית בגדר.

לאחר מכן, המשיב החל להימלט מהמקום בנסיעה, כאשר הקורבן לכודה מתחת לרכבו.

המשיב, נסע בנסיעה פרועה מרחק של למעלה מ- 600 מטר, תוך כדי שהקורבן לכודה מתחת לרכב ורק בנס השתחררה זו מהלכידה. גם לאחר השחרור כאמור, המשיך המשיב לנסוע ברכבו עד אשר הגיע לביתו.

כתוצאה מהתאונה ומגרירתה על ידי רכב המשיב, נפצעה הקורבן בצורה קשה ביותר ונגרמו לה שברים בלסת, בירך, באגן, בגידים, בעור, קרעים בפרינאום ועוד. היא הורדמה והונשמה לצורך ניתוחים שונים, בהם השתלת עור ואיחוי שברים באגן.

בהמשך התקשר המשיב לנאשם השני בתיק, סיפר לו שהמשטרה אחריו וביקש ממנו לספק לו אליבי שקרי.

בגין כל אלה הוגש כנגד המשיב כתב אישום כאמור.

המבקשת עתרה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו וכן לפסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

המשיב הודה בחקירתו במעשים המיוחסים לו, ואולם כפר במודעותו בפגיעה בקורבן ובגרירתה.

הסנגור המלומד, לא כפר בקיומה של תשתית ראייתית ואף הסכים לפסילת הרשיון כמבוקש, ואולם טענותיו מתמקדות בנושא עילת המעצר והצורך בהמשך מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח.

לטענת הסנגור, אין מקום במקרה זה להורות על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח ולכל היותר די להסתפק במעצר בית, שכן מסוכנותו של המשיב הינה ספציפית בענייני רכב ועל כן יש לאיין מסוכנות זו באמצעים הולמים ולכל היותר במעצר בית ופיקוח של הוריו.

אין חולק כי המדובר בעבירות חמורות ביותר, ובמקרה מן המזעזעים.

המשיב נהג ברכבו כשהוא שתוי לשוכרה. ריכוז האלכוהול בדמו היה כמעט כפול מהמקסימום המותר בחוק. הוא פגע בהולכת רגל תמימה וגרר אותה מרחק גדול ביותר כשהיא תלויה מתחת לרכבו, תוך הימלטות מזירת התאונה. גם אם המשיב לא היה מודע לעצם הפגיעה או הגרירה, כפי שהינו טוען בהודעותיו, הרי שעצם ההימלטות ממקום התאונה, מלמדת על החשש כי ישבש הליכי משפט.

לאחר ההימלטות המשיב, נסע ברחובות העיר עד לביתו, ואז פנה לחבר על מנת שזה יחפה עליו. גם עובדה זו מלמדת כי המשיב היה מודע לחומרה שבמעשיו, וניסה לטשטש את עקבותיו, על מנת לשבש הליכי חקירה ומשפט.

עיון בעברו של המשיב מלמד גם על קיומה של עילת מסוכנות לציבור מצידו.

למשיב, על אף גילו הצעיר יחסית (26), עבר עשיר ביותר בעבירות תעבורה.

למשיב לא פחות מ - 17 (!) הרשעות תעבורתיות, מתוכן שתיים בבית משפט. העבירות הינן בגין נהיגה בקלות ראש ובלא זהירות (3 הרשעות), נהיגה שלא בכיוון חץ, נהיגה כנהג חדש ללא תוית, נהיגה ללא רשיון רכב תקף, שימוש בטלפון סלולרי בעת נסיעה, נהיגה ללא חגורת בטיחות (3 הרשעות), סטיה מנתיב ללא איתות, חניה המפריעה לתנועה, נהיגה ברכב לא תקין, אי ציות לתמרור ב - 35, הפרעה לתנועה, ושימוש בפנסי ערפל.