מעסיקו של עובד חברת כח אדם- הקבלן או המשתמש ?

השופט שמואל צור

פתח דבר

1.         במשך שנים ארוכות הועסק המשיב כפקיד בסניף המוסד לביטוח לאומי בנצרת (להלן - המוסד), באמצעות מספר חברות כוח אדם, אשר התחלפו מידי פעם, בעקבות זכייתן במכרזים למתן שרותי כח אדם. לימים, הוציאה נציבות שירות המדינה הודעה בעניין מדיניות העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם בשירות המדינה, לפיה משך זמן העסקת עובדים אלה מוגבל לששה חודשים, עם אפשרות הארכת ההעסקה עד שמונה חודשים בלבד. בעקבות הודעה זו הודיע המוסד לחברת כוח האדם, באמצעותה הועסק המשיב בשנים האחרונות (היא המשיבה מס' 2; להלן - המשיבה), על רצונו להפסיק את קבלת שירותיו של המשיב. על רקע זה הודיעה המשיבה למשיב על הפסקת עבודתו.

2.         המשיב עתר לבית הדין האזורי בנצרת למתן סעד הצהרתי הקובע כי הוא עובד קבוע של המוסד ואין לפטרו אלא בדרך הקבועה בחוק. המשיב טען כי משך כל תקופת העסקתו במוסד שררו בינו לבין המוסד יחסי עובד-מעביד. כן טען המשיב כי פיטוריו על ידי המשיבה אינם תקפים שכן אין הוא עובד שלה.

3.         בית הדין האזורי בנצרת (השופט חיים ארמון; עב 2152/04) בחן את מערכת היחסים שנוצרה בין הצדדים וקבע, על יסוד המבחנים המקובלים בסוגיית זיהוי המעסיק, כי בין המשיב לבין המוסד שררו יחסי עובד - מעביד. עוד קבע בית הדין האזורי כי ראוי שהמשיב יזכה במעמד של קביעות על פי הקריטריונים שנהגו במהלך תקופת עבודתו במוסד. על פסיקה זו מערער המוסד לפנינו.

4.         בבית הדין האזורי, כמו גם בערעור בפנינו, השאלה המרכזית שעמדה לדיון היא מיהו הגורם שהיה מעסיקו של העובד: האם היה זה המוסד אשר היה במעמד של משתמש בשרותי כח אדם, או שהיתה זו המשיבה או שמדובר במעסיקים במשותף. נפתח בעיקרי העובדות הנוגעות לעניין, נעמוד על פסיקת בית הדין האזורי, על טענות הצדדים בערעור ולאחר מכן נפנה לבחינת המצב המשפטי ויישומו על העניין שבפנינו.

עיקרי הרקע העובדתי

5.         בשנים 1984-1988 הועסק המשיב על ידי מוסד, תחילה כפקיד עזר ולאחר מכן כפקיד במחלקת התביעות בסניף נצרת. אין חולק כי בתקופה זו שררו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד ותקופה זו אינה נוגעת לענייננו. ביום 1.1.91 שב המשיב לעבוד במוסד, הפעם באמצעות חברות כוח אדם שונות, שהאחרונה שבהן (החל מחודש אפריל 1996) היתה המשיבה.

6.         בתחילה עבד המשיב כאחראי על מחסן טפסים במחלקת הבנא"מ (בנוי, אספנאות, משק) ולאחר מכן הועבר לעבוד במחלקת נפגעי עבודה. עיקר תפקידו של המשיב במהלך השנים היה צילום מסמכים מתיקי המוסד לפי בקשת עורכי דין, חברות ביטוח וגורמי חוץ אחרים. בנוסף לכך עסק המשיב, בתקופות שונות, בהעברת דואר בין גורמים שונים במוסד, בהעברת תיקים בין המוסד ובין בתי הדין לעבודה ובסיוע בתמיכת תקשורת מחשבים. 

7.        בכל תקופת העבודה היה המשיב רשום כעובד חברות כוח אדם שונות, אשר דיווחו עליו כעובד שלהן, הוציאו לו תלושי משכורת ושילמו את שכרו. המוסד שילם לחברות כח האדם תמורה על שרותיו של המשיב. העסקתו של המשיב נעשתה באמצעות מספר חברות כח אדם, אשר התחלופה ביניהן נעשתה בעקבות זכייתן במכרזים למתן שרותי כח אדם. אין חולק כי תחלופת חברות כח האדם לא שינתה את מהות תפקידו של המשיב במוסד וחילופי החברות כמעסיקים שלו נעשו בדרך של חתימה על הטפסים הדרושים לצורך כך.

8.        למשיב היה חדר במשרדי המוסד ולצורכי עבודתו הוא השתמש בציוד המוסד (מכונת צילום ומחשב). תקופה מסויימת היה למשיב היתר לנהוג בכלי הרכב של המוסד.

9.         המשיב לא החתים כרטיס נוכחות כמו כלל עובדי המוסד, אלא  נהג לבוא לעבודתו בשעה 7:30 ולהימצא במקום בשעות הפעילות של הסניף. שעות העבודה של המשיב נרשמו וחברות כח האדם קיבלו עדכון תשלום לפי מפתח כלשהו שנקבע.

10.       המשיב דיווח על יציאתו לחופשה למנהל מחלקת נפגעי עבודה של המוסד או למר סוהיל בוטו, מנהל מחלקת הלוגיסטיקה של סניף המוסד בנצרת שהיה אחראי על ההתקשרות עם חברות קבלני כח אדם. המשיב יצא לחופשה מרוכזת עם עובדי הסניף, הוא השתתף עימם בפעילויות החברתיות ויצא לנופש בארץ ובחוץ לארץ. לעתים קיבל המשיב שי לחג יחד עם שאר עובדי המוסד.

11.       בשנת 1996 זכתה המשיבה במכרז למתן שרותי כח אדם וכשנה לאחר מכן נחתם חוזה בינה לבין המוסד. כזכור, המשיב עבד באמצעות חברות כח אדם אחרות עוד לפני שהמשיבה התקשרה עם המוסד. המשיב החל לקבל שכרו מן המשיבה בחודש אפריל 96, מבלי שהמשיבה ערכה לו הליך של בחירה וקבלה, מבלי שהיתה צריכה להפנות אותו אל המוסד לבדיקה ומבלי שקיבלה הזמנה מהמוסד להעסקתו אצלה.

12.       ביום 11.5.04 פרסם נציב שירות המדינה הודעה בעניין מדיניות העסקת עובדים בשירות המדינה באמצעות קבלני כח אדם. בהודעה נאמר, בין השאר:

"...

מאפייני התפקידים להעסקת עובדי קבלני כח -אדם

משימות זמניות, חד-פעמיות, עונתיות בעבודה שבמהותה טכנית.