ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות באר שבע
|
3022-08
02/05/2010
|
בפני השופט:
אור אדם
|
- נגד - |
התובע:
סימון מסיקה - בעצמה
|
הנתבע:
רועי בן נעים – בעצמו
|
החלטה,פסק-דין |
החלטה
הערתי כבר לא פעם שמן הראוי שחברות הביטוח יגישו בקשות הצטרפות טרם הדיון, כך שניתן יהיה להעביר את העניין לתגובה ולקבל החלטה מושכלת לא ברגע האחרון בעת הדיון. בתיק הנדון לנוכח הסכמת התובעת מתיר את צירוף המבטחת שירביט חברה לביטוח בע"מ כנתבעת מספר 2 בתביעה.
ניתנה והודעה היום י"ח אייר תש"ע, 02/05/2010 במעמד הנוכחים.
אור אדם , שופט
פסק דין
1.בפניי תביעה על סך 2,030 ₪, בגין תאונת דרכים מיום 12/6/08 בצומת הרחובות קרואצ'ר – שדרות שז"ר.
2.אין מחלוקת כי התובעת יצאה מרחוב קרואצ'ר לשדרות שז"ר שהן שדרות רחבות והומות והיה עליה לתת זכות קדימה, לרכבים הנוסעים בשדרות שז"ר.
3.אין מחלוקת כי התובעת כבר חצתה חצי כביש וחיכתה בסמוך לאי התנועה על מנת שהנתיב הנגדי יתפנה.
4.למעשה המחלוקת היחידה בין הצדדים היא בשאלה אם רכבה של התובעת היה בעמידה בעת התאונה, כאשר לטענת התובעת היא עצרה ורכבו של הנתבע פגע ברכבה, כאשר פנה שמאלה אחריה ולכן הנזקים אצלו הם בצד שמאל ואצלה בפינה הימנית הקדמית ואילו לטענת הנתבע, היא החלה כבר בנסיעה לתוך הנתיב שלו והיא זו שהתנגשה בו בצד הרכב שלו, תוך שהיא מתפרצת לנתיב שלו.
5.נראה לי כי אין צורך להכריע במחלוקת העובדתית המצומצמת שבין הצדדים כדי להכריע בתביעה זו. משאין מחלוקת כי היה על התובעת לתת זכות קדימה לרכבים הנוסעים בשדרות שז"ר, הרי שחציית חצי כביש ועמידה באמצע כביש סואן היא שלעצמה נטילת סיכון בלתי סביר שלקחה התובעת.
6.התובעת שינתה את עדותה לגבי שאלת אי התנועה, כאשר תחילה טענה שיש אי תנועה ולאחר מכן טענה שאין אי תנועה בין הנתיבים.
7.מכאן שאני מקבל את טענת הנתבע, שאף התובעת לא התכחשה לה בבירור, שכשאר המתינה לפנייה שמאלה רכבה כבר חדר לתוך הנתיב של הנתבע. בנסיבות אלה עיקר האחריות לתאונה רובצת כל כתפיה של התובעת.
8.יודגש כי אינני פוסק בסוגיה שמחלוקת ובהחלט יכול להיות, כפי שטענה התובעת שהפגיעה הייתה כאשר היא נמצאת בעמידה, לפי תאורה הדבר מתאים למיקומי הפגיעות בדיוק כמו שמתאים תיאורו של הנתבע.
9.הנתבע הודה כי ראה את התובעת שמנסה לפנות שמאלה עוד ממרחק של 50 מטר, ויתכן שיכול היה להאט או לעצור ולמנוע את התאונה.
10.יחד עם זאת, כפי שציינתי לעיל יצירת הסיכון על ידי כניסה לנתיב הנתבע היא שגרמה לתאונה ולכן אני מוצא מקום לדחות את התביעה. אולם בנסיבות שתוארו לעיל איני מוצא מקום לפסוק הוצאות.
בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום בבית משפט המחוזי.
ניתנה והודעה היום י"ח אייר תש"ע, 02/05/2010 במעמד הנוכחים.
אור אדם , שופט
הוקלד על ידי: רחל עמר