עמ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז
|
22349-06-10
04/07/2010
|
בפני השופט:
קלרה רג'יניאנו
|
- נגד - |
התובע:
בוריס מנשרוב (עציר) – הובא ע"י שב"ס
|
הנתבע:
דינת ישראל
|
|
החלטה
בפני ערר על החלטתו של בית המשפט השלום בראשל"צ (כב' השופטת זמיר) במ"ת 1408-11-09 במסגרתה הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
נגד העורר הוגש כתב אישום האוחז בשלושה אישומים. על פי עובדות האישום הראשון, בתאריך 30.4.10 הפר המשיב הוראה חוקית של בית משפט שקבעה שהמשיב ישהה בתנאי מעצר בית מוחלט ברחוב שלמה בן יוסף באשדוד ותחת זאת, בניגוד לצו, עזב העורר את מקום מעצר הבית והגיע לבית חברתו המתגוררת בבת ים ותקף אותה באופן שאחז בידה בניגוד לרצונה.
בגין העבירה המקורית הוגש כתב אישום נפרד ולאחר שהתקבל תסקיר מעצר בעניינו של העורר, הורה בית המשפט על שחרורו של העורר באופן שאסר עליו יצירת קשר עם המתלוננת למשך 30 יום ונאסר עליו להתקרב לביתה מרחק קצר ב-500 מטר.
עשרה ימים בלבד לאחר שניתנה ההוראה הנ"ל, הפר העורר את תנאי השחרור והגיע לבית חברתו. העורר שוחרר על ידי בית המשפט ובתאריך 21.5.10 הפר פעם נוספת את תנאי השחרור והגיע לבית חברתו וקבל בפניה על התלונה שהגישה במשטרה. לאחר ההפרה השלישית הוגש כתב האישום נושא הדיון שבפני.
ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.
בתאריך 03.06.10 הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים. בנימוקי ההחלטה נאמר כי המשיב שב והפר את הוראות בית המשפט ובכך גילה דעתו כי אין עליו מורא הדין והוא מזלזל באופן בוטה וסדרתי בהחלטות בית המשפט.
בית משפט הגיע למסקנה כי נוכח התנהגותו הנ"ל של העורר לא ניתן ליתן בו אמון ומשכך, הורה על מעצרו עד תום ההליכים.
על החלטה זו של בית משפט קמא נסב הערר שבפני.
בדיון בפני זנח ב"כ העורר את הטענה המתייחסת לכרסום בחומר הראיות ומיקד טיעוניו בבקשה לשחרור ממעצר כאשר, נכון להיום, בקשתו היא להורות לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו על מנת שיבחן אם ניתן לאיין מסוכנותו לחלופת מעצר כלשהי וזאת גם נוכח מצבו הרפואי כפי שפירט בא כוחו בפני.
לטענת ב"כ העורר מעצרו של העורר בכליאה הוא קשה יותר בשים לב למצבו הרפואי. לטענת ב"כ העורר בית משפט קמא לא נתן דעתו למצבו הרפואי של העורר והסתפק בכך שהורה להביא את העורר בהקדם בפני רופא ולשקול תנאי מעצרו במתקן רפואי של שב"ס.
ב"כ המשיבה מתנגד לקבלת הערר ולקבלת תסקיר מנימוקיו של בית משפט קמא.
ב"כ המשיבה הפנה תשומת לבו של בית המשפט כי ב-16.12.09 הוכן תסקיר מעצר בעניינו של העורר לצורך הדיון בבקשה שצורפה לכתב האישום הראשון שהוגש נגד העורר בתיק פלילי 14697/07 ומשכך אין מקום לקבלת תסקיר נוסף. בנוסף, הפנה ב"כ המשיבה את בית המשפט לבש"פ 7364/09 הדן בערר של המדינה שהוגש בקשר לשחרורו של נאשם שהפר תנאי מעצר.
תאמר האמת כי התלבטתי אם להיעתר לבקשה לקבלת תסקיר שהרי התסקיר שהוגש בחודש דצמבר מתייחס באופן די מפורט לנסיבותיו האישיות של העורר. עם זאת, בשל חלוף הזמן מאז ועד היום ונוכח המצב הרפואי כפי שפורט בפני, החלטתי להורות על קבלת תסקיר שייתן דעתו למצבו הרפואי של העורר ויחווה את דעתו אם ניתן לאיין מסוכנותו של העורר בחלופת מעצר, לאחר שהעורר הפר 3 פעמים הוראות חוקיות שניתנו על ידי בית המשפט.
באשר להחלטתו של בית משפט קמא, לא מצאתי, על פניו כי נפלה שגגה בהחלטה וההחלטה שלי להפנות את העורר לשירות המבחן היא לפנים משורת הדין נוכח המצב הרפואי שפורט בפני.
בנסיבות אלה אני מפנה עניינו של העורר לשירות המבחן על מנת שייתן תסקיר מעצר בעניינו.
תסקיר המעצר יוגש תוך 3 שבועות.
הדיון בבית משפט קמא ייקבע לא יאוחר מיום 5.08.10.
אין בהפנייתו של העורר לשרות המבחן משום הבעת עמדה. לאחר שיונח התסקיר בפני בית משפט קמא יחליט בית המשפט על פי שיקול דעתו.
המזכירות תודיע לשירות המבחן תוכן ההחלטה.