מנצורה נ' אלבז ואח'

פסק דין

עניינה של התביעה שבפני בתאונת דרכים שארעה ביום 08.11.11.

אמנם, במסגרת כתב ההגנה טענו הנתבעים באשר לאחריותם לנזק, אולם בעדותו בפני, הבהיר הנתבע 1, כי אינו חולק על אחריותו לתאונה, אלא על הנזק הנתבע בלבד. נוכח האמור, יתמקד פסק דיני זה בשאלת הנזק בלבד.

המדובר בתאונה, אשר אירעה כאשר עצר התובע את רכבו לשם בקשת הכוונה מן היושבים בבית קפה. לטענת התובע, לפתע חש חבטה עזה מאחור. או אז התברר לו, כי הרכב בו נהג הנתבע 1, התנגש בו בעוצמה. כתוצאה מן התאונה, טוען התובע, נגרם לרכבו נזק בסך 6420 ₪. התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאי מטעמו.

מנגד, טוען הנתבע, כי עקף את רכב התובע, וכתוצאה מהיעדר שימת לב, נוצר חיכוך קל בין חלקו הימני הקדמי של רכבו לבין צידו השמאלי - האחורי של רכב התובע. לטענת הנתבע, בנסיבות העניין, דרישתו של התובע לפיצוי הינה מופרזת ומוגזמת, ומכאן הוא מסיק כי הנזקים להם מתייחסת חוות דעת השמאי מטעמו של התובע הם תוצאה של תאונות אחרות. הנתבע צירף חוות דעת נגדית של שמאי מטעמו.

במסגרת הדיון, העידו בפני התובע, השמאי מטעם התובע והנתבע 1.

התובע, חזר בעדותו על גרסתו, והדגיש את עוצמת החבטה של רכב הנתבעת 2 ברכבו. עוד הוסיף, כי לאחר נסיונות מרובים להגיע להבנה עם הנתבע 1, פנה לשמאי באופן פרטי ונאלץ לבצע את התיקון בעלות של 6420 ₪.

עוד העיד מטעם התובע, השמאי מר דנן, אשר הבהיר, כי אמנם חוות הדעת נערכה רק ביום 03.11.12, אך הרכב נבדק על ידו כבר ביום 10.01.12. כאשר נשאל באיזה חלק נפגע רכבו של התובע, השיב "בכל החלק האחורי". עוד הוסיף, כי לרכב היו חיישני רוורס שנדרשה החלפתם כתוצאה מן התאונה.

גם הנתבע 1 העיד בפני, והדגיש שהוא חולק על הנזק, הואיל ולגרסתו לא הייתה כל חבטה, אלא "שיפשוף" של שני כלי הרכב זה בזה, עת ניסה לעקוף את רכבו של התובע. עוד ציין, כי חוות דעת השמאי מטעמו ניתנה על בסיס תמונות שהציג בפניו הנתבע 1 וחוות דעת השמאי מטעם התובע.

השמאי מטעם הנתבעים לא התייצב למסירת עדות.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, התרשמתי מן הראיות והעדויות שהוצגו בפני, אני קובעת כי יש לקבל את התביעה.

ראשית, עדותו של התובע מהימנה עלי, ואני מוצאת לאמצה. התובע היה עיקבי וקוהרנטי בעדותו ועדות זו התיישבה עם יתר הראיות.

שנית, עדותו של התובע נתמכה בחוות דעת השמאי מטעמו אשר בדק את הרכב. זאת ועוד, הגיע השמאי לעדות בפני ומסר הבהרות ביחס לנזקים שפורטו בחוות הדעת. לא מצאתי כל עילה לפקפק בחוות הדעת מטעם התובע, והיא מקובלת עלי.

מנגד, חוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבע מתבססת על הצהרות הנתבע ותמונות שהוצגו בפני השמאי על ידו, ולא על בדיקה של הרכב עצמו, והלה אף לא התייצב למתן עדות בפני, אף שהינו עד מהותי להוכחת הגנת הנתבעים.

בנסיבות העניין, נחה דעתי כי התובע עמד בנטל השכנוע הרובץ לפתחו, והוכיח תביעתו.

באשר לנזקים שנתבעו – הואיל והתובע לא הוכיח אובדן ימי עבודה, אני דוחה עתירתו לחיוב בגין ראש נזק זה. כן אני מוצאת להפחית הפיצוי בגין עוגמת נפש וסך ההוצאות שנתבעו.

סוף דבר, אני קובעת כי הנתבעים ישלמו לתובע, יחד ולחוד, סך 8,500 ₪, בתוספת הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה 18.09.13, ועד מועד התשלום בפועל. כן, ישאו הנתבעים, יחד ולחוד, בהוצאות הנתבע, בסך 750 ₪.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ד, 17 מאי 2014, בהעדר הצדדים.