החלטה
לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המשיב, בנק הפועלים – סניף נצרת (להלן: הבנק או המשיב) מלממש ו/או לקזז ו/או למשוך ו/או להיפרע מכספי המבקש בחשבונו המתנהל בבנק לרבות כספים הנמצאים בקופות גמל וכספים המושקעים בניירות ערך, וזאת לצורך הבטחת חובותיה של חברת מוסך אחים מנסור בע"מ (להלן – החברה).
רקע:
1.לפי העולה מהבקשה, המבקש הינו מורשה חתימה בחברה, שבעלי מניותיה הם אחיו.
2.החברה מנהלת חשבון בנק אצל המשיב, וכך גם המבקש. לפי העולה מתגובת הבנק והמסמכים שצורפו לה, לחברה יתרת חובה בחשבונה העומדת נכון ליום 24.7.12 על סך סך 255,860 ₪.
3.אין חולק כי המבקש חתם על שטר משכון של כספים המופקדים בקופת גמל על שמו ("פסגות גדיש כללי", להלן – קופת הגמל), וזאת להבטחת חובה של החברה כלפי הבנק. הבנק הודיע למבקש, כי הוא עומד לפעול למימוש המשכון האמור אם לא ייפרע החוב, ובהמשך הגיש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל להורות על מימוש המשכון. כן הודיע הבנק על כוונתו לממש משכון נוסף שהועמד על-ידי המבקש לטובת הבנק, על חשבון ניירות ערך של המבקש בבנק.
4.המבקש הגיש תובענה לבית משפט זה למתן צו הצהרתי אשר ייקבע כי שטרי המשכון, וכן ערבות אישית שחתם המבקש לחובות החברה כלפי הבנק, הינם בטלים, ולמתן צו מניעה קבוע אשר יאסור על הבנק למשוך/לקזז בכל דרך סכומים מחשבונות התובע לטובת כיסוי חובותיה של החברה.
כן הגיש המבקש בקשה למתן סעד זמני אשר יאסור על הבנק לממש או למשוך כספים מחשבונותיו לצורך כיסוי חוב החברה, וזאת עד להכרעה בתובענה, היא הבקשה שלפני. יצויין כי תחילה נדחתה הבקשה, לאחר שב"כ המבקש לא התייצב לדיון שנקבע במעמד הצדדים, ולאחר מכן חידש המבקש את בקשתו, וניתן צו זמני עד לדיון במעמד הצדדים ובכפוף להפקדת בטוחות.
תמצית טענות הצדדים
6.לטענת המבקש, בחלוף הזמן הוא פרע את האשראי שניתן לטובת החברה בכך שהקדים פירעון הלוואה שהועמדה לחברה בסך 400,000 ₪, על ידי העברת כספים פרטיים בסך 540,000 ₪ לחשבון החברה. לטענתו, משפרע את האשראי הנ"ל, היה על הבנק לבטל את התחייבויותיו על פי כתב הערבות או המשכון, אך הבנק לא עשה כן. עוד טוען המבקש, כי שטרי המשכון אינם חלים על מלוא יתרת החובה של החברה, אלא לכל היותר על גובה מסגרת האשראי המאושרת של החברה, אשר עומדת על סך 100,000 ₪.
7.עוד טוען המבקש, כי הבנק פעל שלא כדין בכך שאפשר לחברה לחרוג באופן ניכר ממסגרת האשראי המאושרת שלה, תוך חיובה בריבית חריגה, וכי אין הבנק רשאי להיפרע ממנו בגין החריגה והחיוב האמורים. בנוסף טוען המבקש, כי הבנק אף פעל על דעת עצמו ומבלי להודיע לו, למימוש ניירות ערך ללא קבלת רשות ממנו, והעבירם לחשבון החברה.
8.לטענת הבנק, אין כל מניעה למימוש שטרי המשכון שהועמדו על-ידי המבקש לטובת הבנק, לצורך הבטחת חוב החברה. הבנק מציין, כי הוא דרש מהחברה ומהמבקש לסלק את חוב החברה, אך הם לא עשו כן. לפיכך, הגיש הבנק ביום 1.7.12 ללשכת ההוצאה לפועל בקשה למימוש שטר משכון על כל הכספים והזכויות אשר נצברו בקופת הגמל של המבקש. לעניין ניירות הערך טוען הבנק, כי ביום 26.10.11 נמכרו במסגרת חשבונו של המבקש ניירות ערך בסך 94,767 ₪ מתוכן הועבר לחשבון החברה סך 60,000 ₪, מעבר למכירה זו לא בוצעו העברות נוספות לחשבון החברה ממכירת ניירות ערך וכי יתר המכירות הינן במסגרת פעילות חשבונו הפרטי של המבקש.
9.לטענת הבנק, המבקש שימש בעבר כמנהל ובעל מניות בחברה. על אף שהמבקש כיום אינו בעל מניות ואינו מנהל בחברה, אלא אחיו, הוא מהווה "הרוח החיה" שלה ומי שמנהל אותה בפועל, והוא מורשה חתימה של החברה. הבנק מציין כי החל מחודש יוני 2008 העביר המבקש סך של לפחות 275,420 ₪ מחשבון החברה לחשבונו הפרטי. ביחס לסך 540,000 ₪ שלגביהם נטען כי הוא הפקידם מכספו הפרטי לחשבון החברה, הרי שהמדובר בחמישה שיקים כל אחד על שם אחד מחמשת אחיו ואין המדובר בכספו הפרטי כטענתו, ומכל מקום הטענה כי בכך הופטר המבקש מהמשכונות בהם התחייב כלפי הבנק ביחס לחובות החברה, וערבותו לחובותיה, אין בה כל ממש והיא איננה מתיישבת עם מסמכי הערבות ושטרי המשכון.
10.הבנק מוסיף ומציין, כי ביום 7.5.12 התקיימה פגישה בסניף הבנק בין המבקש ואחיו לבין המנהל העסקי של הבנק, בפגישה דרש הבנק את סילוק סכום החריגה מעבר למסגרת בסך של 141,000 ₪. באותה פגישה התבקש הבנק להעמיד מסגרת אשראי זמנית אולם הוא סירב בין היתר בשל העובדה כי היו עיקולים על חשבון החברה (תרשומת הפגישה בכתב יד צורפה כנספח 16 לתגובה). ביום 28.5.12 התקיימה פגישה נוספת בין המבקש לנציגי הבנק, בה הבטיח המבקש לכסות את החריגה בחשבון החברה בסך של 135,000 ₪, עד ליום 31.5.12, וסוכם כי אם לא יעשה כן ימכור הבנק ניירות ערך בשווי כל החריגה (תרשומת הפגישה צורפה כנספח 17 לתגובת הבנק).
דיון והכרעה:
11.כידוע, התנאים למתן צו מניעה זמני הינם קיום ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה, מאזן הנוחות בין הצדדים ושיקולי יושר (תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד– 1984; ראו למשל: רע"א 1719/09 בנק מזרחי טפחות נ' ברוך לוק (לא פורסם)).
12.יש לבחון, אפוא, תחילה, האם הראה התובע כי יש בידו עילת תביעה לכאורה.
13.על-פי המסמכים שהוצגו על-ידי הבנק, התובע חתם ביום 15.1.2002 על ערבות אישית בלתי מוגבלת להבטחת חובות החברה (נספח 10 לתגובת הבנק). ביום 15.1.2002 חתם המבקש על שטר משכון של קופת הגמל ללא הגבלת סכום (נספח 2 לתגובת הבנק). שטר משכון נוסף הנושא את שמו של המבקש, נחתם ביום 25.3.2010, ולפיו מושכנו ניירות ערך מכל סוג שהוא, לרבות פירותיהם, להבטחת חיובי החברה לבנק עד לסכום של 680,000 ₪ (נספח 18 לתגובת הבנק). המשכונות נרשמו ברשם המשכונות.
שני שטרי המשכון הם הרלוונטיים לבקשתו של המבקש כי בית המשפט יאסור על המשיב בצו זמני לממש כספים מקופת הגמל או מחשבון ניירות הערך שלו לצורך פירעון חוב החברה. יצויין כי לעניין שטר משכון ניירות הערך, הכחיש המבקש בחקירתו כי חתימתו היא המתנוססת על שטר המשכון, ברם בסיכומיו לא העלה טענה בעניין זה תוך שצויין בהם כי המבקש "איננו מכחיש חתימתו על שטר משכון כספים" (סעיף ה1 לסיכומי המבקש), ומכאן שאינני רואה לייחס כל משקל לטענה זו.
14.טענות המבקש נגד הבנק, כפי שהן מפורטת בכתב התביעה כמו-גם בבקשה, הינן, כי שטר המשכון וכתב הערבות מוגבלים למסגרת האשראי המאושרת של החברה ולא לכל חיוב מעבר לכך; כי הבטוחות האמורות פקעו עת פרע הלוואה שניתנה לחברה, בכך שהעביר לחשבון הבנק של החברה סך של 540,000 ₪ מכספיו הפרטיים; כי הבנק פעל שלא כדין בכך שאפשר לחברה לחרוג בממסגרת האשראי, באופן שהביא לכך שחובה לבנק הגיע לשיעורו דהיום; וכי הבנק פעל שלא כדין בכך שמימש כספים מחשבון ניירות הערך של המבקש לטובת חשבון החברה ללא קבלת רשותו מראש.