מנחם נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על גזר דינו של המערער, בתיק בית משפט השלום בת"א (כב' הש' נהרי עופר) אשר ביום 23.06.10, בעקבות הסדר טיעון והודאה בכתב אישום מתוקן, גזר את דינו של המערער ותשלום קנס, פסילה מותנית, מאסר מותנה ונגזרו 18 חודשי פסילה בפועל.

כל זאת עשה בית משפט קמא, עת הרשעתו של המערער באה בעבירות של נהיגה בקלות ראש ותחת השפעת אלכוהול, בניגוד לתקנה 26 ל-ת"ת.

הסדר הטיעון שבין הצדדים הציג לביהמ"ש טיעון מקסימאלי של התביעה, לפיו ברכיב הפסילה לפועל היא עותרת לתשעה חודשים, הסנגור טען חופשי.

בסופו של יום, כאמור, גזר בית משפט קמא את דינו של המערער לשמונה חודשי פסילה בפועל.

מדובר בנהג יליד 1963, נהג מקצועי, רישיון נהיגה משנת 1981, שלחובתו 68 הרשעות קודמות, בהן עבירות מהירות, יותר מאחת, אי-ציות לרמזור אדום, אי-ציות לתמרור עצור ועוד.

יתרה מכך, מדובר במי שנפגע אישית בצורה חמורה בכך שבתו ז"ל בשנת 2006, בשל תאונת דרכים, איבדה את חייה. אפילו אירוע זה לא היה בו כדי להרתיעו והמערער אף המשיך לעבור עבירות, אף חמורות.

ההלכה היא שבית משפט איננו מתערב בדרך של שגרה בגזרי דין המוטלים ע"י הערכאה הדיונית, בוודאי כך, כאשר גזר הדין אשר גזר בית משפט קמא ובמסגרת המוסכמת להסדר הטיעון אין כל בסיס של התערבות בגזר הדין, ומשכך, הערעור נדחה.

לאור העובדה שחלק מתקופת הפסילה שהוטלה ע"י בית משפט קמא עוכב ביצוע המשכה, על המערער להמשיך לרצות את עונש הפסילה בפועל, זאת ייעשה לפנים משורת הדין החל מיום 17.10.10.

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"א, 05/10/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי