א
בית משפט השלום ירושלים
|
12322-05
27/04/2008
|
בפני השופט:
אנה שניידר
|
- נגד - |
התובע:
1. בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית 2. ירושלים
|
הנתבע:
1. חברת אקדמיה (פתרונות תכנה) בע"מ - עניינה הסתיים 2. מרקביץ יואב 3. חמו יניב 4. גירון שי
ב"כ הנתבעים 2-3: עו"ד אורי גלבוע עו"ד עמית אוריה ועו"ד יואב שיבק ב"כ הנתבע 4: עו"ד אמיר כהן- דור ממשרד עו"ד ש. פרידמן ושות'
|
פסק-דין |
הרקע
1. עניינה של התובענה שלפנינו פיצוי התובע, בית ספר תיכון בירושלים, בשל נזקים שנגרמו לו עקב התקשרות עם הנתבעת מס' 1 (להלן - החברה), כאשר הנתבעים 2 עד 4 היו בעלי מניות בחברה וחלקם שימשו בה בתפקיד בפועל בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה.
2. כבר עתה יצויין, כי לסיכומיהם של הנתבעים 2 עד 4 צורפו מסמכים שונים שלא היה מקום לצרפם בשלב כה מאוחר של הדיון, ועל כן ניתן פסק הדין תוך התעלמות ממסמכים אלה.
עוד יצויין, כי ביום 15.5.06 ניתן פסק דין כנגד החברה בהעדר כתב הגנה, ועל כן נותרה התביעה דנן כנגד הנתבעים 2 עד 4 בלבד.
- ביום 13.1.03 הזמין התובע מאת החברה פלטפורמת בניית אתרי קורסים וניהול ידע WEB COURSE)) ומערכת ניהול ציוניםGR) ) (להלן - המערכת). המערכת היתה אמורה להיות מפותחת ומותאמת לדרישות הספציפיות של התובע ומועד הפעלתה נקבע לסוף פברואר 2003, כאשר עלותה נקבעה לסך של 13,000$, בשלושה תשלומים.
4. הנתבע 2, בעל מניות ומנהל בחברה (להלן - מרקביץ), היה "הרוח החיה" מאחורי החברה, והודה (בסעיף 9 לתצהירו) כי מדובר בחברה קטנה וצעירה.
החברה הוקמה בשנת 2001 על ידי מרקביץ ביחד עם הנתבע 3 שכתב תוכנה לניהול ציונים (להלן - חמו). בשלב מסויים ניתנו 7% ממניות החברה לנתבע 4 (להלן - פרופ' גירון), אשר סיפק ייעוץ מקצועי לחברה עובר להקמתה.
הזמנת המערכת בוצעה על ידי התובע, לאחר שהמערכת הודגמה בפני נציגי התובע על ידי מרקביץ, ולאחר שהוברר לתובע כי מערכת דומה הותקנה, בין היתר, באוניברסיטה העברית בירושלים.
5. לטענת התובע, אשר לא נסתרה, תהליך התקנת המערכת היה רצוף תקלות מן הרגע הראשון. חלקן נפתרו לאחר זמן, ללא עמידה בלוח הזמנים, וחלקן לא נפתרו מעולם.
בראשית חודש נובמבר 2003 הודיע מרקביץ כי בכוונת הנתבעים "להוריד את המערכת מן המדף" ולהפסיק לספק תמיכה טכנית למי שכבר רכש את המערכת, וזאת, לטענת התובע, בטרם הגיעה המערכת למצב תפעולי. כתוצאה מכך, לא הועבר לחברה התשלום האחרון של 5,000$ והתובע שילם את שני התשלומים הראשונים בסך 4,000$ כל אחד, דהיינו סך של 8,000$ בלבד.
6. התובע דורש סכום של 87,166 ש"ח המורכב כדלקמן:
(א) השבת הסכום של 8000 $ - 52,166 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה (19.12.05) ;
(ב) פיצוי בשל שעות עבודה של עובדי התובע לשם הטמעת המערכת שלמעשה ירדו לטמיון - 20,000 ש"ח (לפי חישוב של 200 שעות עבודה בתשלום של 100 ש"ח לשעה);
(ג) פיצוי בשל אובדן קרדיט ואיבוד המומנטום למהלך תקשוב קורסי לימוד אצל התובע, וההכרח להתחיל הכל מחדש באיחור של מספר שנים - 15,000 ש"ח.
7. כאמור, ביום 15.5.06 ניתן פסק דין כנגד החברה, בהעדר כתב הגנה.
לטענת התובע, מצבה הכספי הדליל של החברה בעת הקמתה ובמועד ההתקשרות עם התובע הוביל למסקנה כי לא ניתן לממש כיום את פסק הדין, ונוצר מצב אבסורדי לפיו התובע, ששילם ממיטב כספו, נותר ללא קבלת תמורה כלשהי.
לטענתו, הנתבעים 2 עד 4 פעלו בחוסר תום לב, תוך הסתתרות מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, פגיעה בתכלית החברה, ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה כלפי התובע.
על כן טוען התובע, כי מן הראוי להרים את מסך ההתאגדות של החברה ולחייב את הנתבעים 2 עד 4 בחובותיה.
החברה נתבעת על ידי התובע מכח עילה חוזית, ואילו הנתבעים 2 עד 4 - מכח אחריותם כאורגן בתאגיד, ולחלופין - הואיל ונושאים הם באחריות אישית מכח עוולת הרשלנות.