מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ' רייך ואח'

 החלטה

           בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (המשנה לנשיאה ח' מלצר והשופטים ד' מינץ וא' שטיין) בע"א 9817/17 מיום 21.2.2021 (להלן: פסק הדין), בגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטה של ועדת הערר (להלן: ועדת הערר) לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: החוק).

רקע

1. ביום 31.8.2016 הגישו המשיבים בקשה לתיקון שומת מס רכישה של דירה בתל אביב, שנערכה ביום 28.6.2012 על בסיס הצהרתם (להלן: השומה העצמית). ביום 7.9.2016 דחה המבקש את הבקשה, תוך שקבע כי השומה העצמית היא סופית ולא ניתן לשנותה עוד. על החלטה זו הגישו המשיבים ערר, וטענו כי בשומה העצמית נפלה טעות בתום לב, ושבנסיבות העניין יש להעדיף גביית מס אמת. המבקש טען בפני ועדת הערר כי דין הערר להידחות על הסף מחמת התיישנות. זאת, נוכח הוראת סעיף 85 לחוק, אשר קובעת, לגישתו, הוראת התיישנות מהותית של ארבע שנים שלאחריהן לא ניתן עוד לתקן את שומת המס. עוד נטען כי לא ניתן להאריך מועד זה מכוח סעיף 107 לחוק הקובע, כך המבקש, סמכות כללית להארכת מועדים פרוצדורליים בלבד.

           ביום 22.8.2017 קבעה ועדת הערר פה אחד בהחלטת ביניים כי ניתן להאריך את המועד הנקוב בסעיף 85 לחוק מכוח סעיף 107 לחוק. בעקבות כך, הודיע המבקש כי נוכח רצונו לערער על החלטת הוועדה בנוגע לתחולת סעיף 107 לחוק, הוא מסכים לקבלת הערר. הערר התקבל והמבקש הגיש ערעור לבית משפט זה.

פסק הדין נושא הבקשה

2. ביום 21.2.2021 ניתן, כאמור, פסק הדין אשר דחה את ערעור המבקש. הסוגיה העיקרית שעמדה לדיון בערעור נוגעת ליחס שבין הוראות סעיף 85 לחוק והוראות סעיף 107 לחוק. סעיף 85 קובע כי:

85. (א)  המנהל רשאי, בין ביזמתו ובין לפי דרישת מי ששילם מס, לתקן שומה שנעשתה לפי סעיף 78(ב) או (ג) או לפי סעיף 82, תוך ארבע שנים מיום שאושרה כשומה עצמית או מיום שנקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, לפי העניין, בכל אחד מהמקרים האלה:

(1)   נתגלו עובדות חדשות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בידי המנהל, בעת עשיית השומה, לחייב במס או לשנות את סכום המס;

(2)   המוכר מסר הצהרה בלתי נכונה שהיה בה כדי לשנות את סכום המס או למנוע תשלום מס;

(3)   נתגלתה טעות בשומה.