לאחרונה סתם בית המשפט העליון את הגולל על מחלוקת רבת שנים בין מנהל המיסוי לבין נישומים בשאלה האם ניתן לבקש לתקן שומה לאחר שחלפו 4 שנים. בית המשפט הכריע לטובת הנישומים וקבע שכן. ההחלטה מדגישה חוסר סימטריה בחוק וסביר שרשויות המס לא ישלימו עמה
סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) קובע כי מנהל מיסוי מקרקעין רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק, אם נתבקש לכך ואם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה.
סעיף 85 לחוק שכותרתו "תיקון שומה" קובע סד זמנים של 4 שנים לתיקון שומה וגם זאת במקרים המיוחדים שמפורטים בסעיף. לפי לשון הסעיף תיקון השומה יכול להיעשות ביוזמת הנישום או ביוזמת מנהל המיסוי – "המנהל רשאי, בין ביזמתו ובין לפי דרישת מי ששילם מס, לתקן שומה...תוך ארבע שנים מיום שאושרה כשומה עצמית או מיום שנקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, לפי העניין״
במשך שנים קיימת מחלוקת בין מנהל מיסוי מקרקעין לבין נישומים בנוגע לשאלה האם סעיף 107 מאפשר למתוח את גבול ההתיישנות הקבוע לתיקון שומה (שעומד כאמור על 4 שנים). העמדה המסורתית של המנהל הייתה שהסמכות להפעלת סעיף 107 נוגעת למקרים טכניים בלבד ואינה שמורה להתיישנות מהותית שנקבעה בחוק, דוגמת סעיף 85. לשיטתו, בחלוף 4 השנים מדובר בשומה סופית ולא ניתן להאריך את התקופה לתיקונה בשום דרך שהיא.
בפס"ד שנדון לאחרונה וידוע כ"רייך ואחרים", אשר הגיע עד לדיון נוסף בבית המשפט העליון, נדונה שאלת היחס שבין סעיף 85 לסעיף 107 לחוק.
בגלל טעות משפטית
הסיפור החל באוגוסט 2016 אז הגישו בני הזוג רייך בקשה לתיקון שומת מס רכישה של דירה בתל אביב, שנערכה ביוני 2012 על בסיס הצהרתם. מדובר בבני זוג שרכשו דירה "על הנייר" מקבלן, כשלאשה כבר הייתה דירת מגורים טרם נשואיה. בשל טעות משפטית, במועד הגשת השומה העצמית, דיווחו שני בני הזוג על רכישת הדירה כדירה שנייה, ששיעורי מס הרכישה החלים לגביה גבוהים יותר, בעוד שלגבי חצי מהדירה השייכת לבעל, ניתן היה לשלם מס רכישה בשיעורים הנמוכים יותר, החלים על דירה יחידה. את הטעות הם גילו אחרי שחלפו 4 השנים הקבועות בחוק לתיקון השומה.
מנהל המיסוי דחה את בקשתם לתיקון השומה תוך שקבע כי השומה העצמית היא סופית ולא ניתן לשנותה עוד. על החלטה זו הגישו בני הזוג ערר, וטענו כי יש להעדיף גביית מס אמת. הם הסתמכו בין היתר על סעיף 107 לחוק הקובע סמכות כללית להארכת מועדים.
מנהל המיסוי טען כי דין הערר להידחות על הסף מחמת התיישנות. זאת, נוכח הוראת סעיף 85 לחוק, אשר קובעת, לגישתו, הוראת התיישנות מהותית של ארבע שנים שלאחריהן לא ניתן עוד לתקן את שומת המס. עוד נטען כי לא ניתן להאריך מועד זה מכוח סעיף 107 לחוק הקובע סמכות להארכת מועדים פרוצדורליים בלבד לשיטתו.
ועדת הערר שבבית המשפט המחוזי קיבלה את עמדת בני הזוג וקבעה כי ניתן להאריך את המועד הנקוב בסעיף 85 לחוק מכוח סעיף 107 לחוק.
מנהל המיסוי ערער על ההחלטה אך בפברואר השנה (2021) נדחה הערעור.
לא התיישנות מהותית
בית המשפט העליון פסק ברוב דעות (מפי השופט דוד מינץ) שסעיף 107 מאפשר למנהל הארכת כל מועד – פשוטו כמשמעו. בנוסף, נקבע בדעת הרוב שסעיף 85 לחוק אינו קובע הסדר של התיישנות מהותית.
השופט אלכס שטיין, שהיה בדעת מיעוט סבר כי "אמת ויציב" - יציב עדיף, כך שיש לקבל את הערעור. הוא גם נגע בנקודה נוספת, נקודה שפותחת את המאבק המשפטי המתקרב. כך, בניגוד לסעיף 85, סעיף 107 לא סימטרי והוא מאפשר הארכת מועד רק לבקשת הנישום ולא נותן למנהל אפשרות עצמאית משלו להליך זה.
להרגעת החשש מחוסר סימטריות ועל מנת שלא לקבוע עדיין דיון נוסף בנקודה זאת, אומר המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר, כי אמנם היוזם להארכת מועד הוא רק הנישום, אולם הסמכות להיענות לבקשה היא רק של המנהל. כמו כן נקבע כי השימוש בסמכות ההארכה "צריך שייעשה במשורה, במקרים המתאימים בלבד".
מנהל המיסוי הגיש בקשה לדיון נוסף אך הנשיאה אסתר חיות דחתה לאחרונה את הבקשה.
גם בדיון הנוסף עלתה סוגיית חוסר הסימטריות ואולם הנשיאה חיות העדיפה שלא לדון בה משום שהנושא רק הוזכר ולא נדון לגופו לכן האמירות בנושא אינן משום "קביעת מסמרות".
מאבק תמידי
בסיכומו של דבר, עמדת המנהל המסורתית לפיה הארכת מועד לא חלה על סעיף 85 לחוק, נפרצה ונשללה בבית המשפט העליון. אולם דווקא ההחלטה הזאת מאירה באור בוהק את חוסר הסימטריות של סעיף 107 – יוזם ההליך הוא רק הנישום.
יש להניח שרשות המיסים ומנהל מיסוי מקרקעין לא ישקטו על שמריהם ויעוררו את הסוגייה בהזדמנות ראשונה – הן בשינוי חקיקה והן בריצה לבית המשפט.
בסופו של יום, ובטרם יחל הסיבוב הבא, ניתן עכשיו רק לנחש איך ייראה המאבק התמידי בין האמת ליציב. מכל מקום, בנוגע לסופיות ההחלטה בעניין פס"ד רייך, הרי שטרם נאמרה המילה האחרונה.
* עו״ד ורו״ח יהושע (שוקי) ג'אנה עוסק במיסוי מקרקעין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין