מלק נ' פרידמן ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה בגין נזק שנגרם לרכב מסוג שברולט אימפלה מ.ר. 6247923 (להלן:"השברולט") שהינו בבעלות התובע והיה מבוטח בביטוח צד ג' בחברת אי.די.בי (חברה לביטוח בע"מ). פוליסת הביטוח הוצאה על שם אביו של התובע, מר סולומון מלק, והוא גם המותב שלה.

2.השברולט שימש בשגרה את הוריו של התובע, בטי וסולומון מלק, המתגוררים בערד.

3.ביום האירוע נשוא התביעה, 19.7.10, נהגה בשברולט אימו של התובע, הגברת בטי מלק (להלן:"הגברת מלק"), אשר הגישה תצהיר כחלק מכתב התביעה לגבי האירוע נשוא התביעה.

4.הנתבעת מס' 1 הייתה במועד התאונה בעלים של רכב מסוג סיטרואן מ.ר. 6056617 (להלן:"הסיטרואן").

5.הסיטרואן היה מבוטח בזמן הרלוונטי בחברת הראל בע"מ, שהיא הנתבעת מס' 2.

6.על פי כתב התביעה ביום 19.7.10 נהגה אימו של התובע ברכב, בנסיעה ישירה ברח' רקפת בערד. לפתע הגיח הסיטרואן נהוג ע"י הנתבעת 1, במהירות גבוהה, תוך שהוא מתפרץ ונכנס לצומת מרחוב צדדי משמאל, לרחוב רקפת. הגברת מלק ניסתה לחמוק ולהסיט את הרכב כדי למנוע את התאונה, אך בשל גורם ההפתעה והמרחק הקטן לתמרון, לא עלה בידה למנוע את הפגיעה.

7.לטענת גברת מלק, נהגה הנתבעת תוך התעלמות מוחלטת מהתמרור שמורה על מתן זכות קדימה לרכבים חוצים ופגעה ברכבה, וכתוצאה מכך נגרמו לשברולט נזקים שפורטו בדוח השמאי.

8.לכתב התביעה צירף התובע דוח שמאי עם פירוט הנזקים, תצהיר של הגברת מלק לגבי הנסיבות של התאונה, רישיון רכב של השברולט, תמונות שמראות את המכה שקיבל השברולט בצד שמאל, מכתב לנתבעת מיום 5.9.10, מכתב לנתבעת מיום 18.10.10, שרטוט של הרחוב שבו אירעה התאונה ודוח פעולה של שוטר, שהוזעק למקום התאונה.

9.הנתבעות הגישו כתב הגנה, בו נאמר כי הנתבעות מכחישות את אחריותן לקרות האירוע וטוענות כי הגברת מלק היא זו אשר גרמה לתאונה, עקב נהיגתה הרשלנית. לדברי הנתבעת, היא הגיעה ברכבה לצומת לא מרומזר, כאשר בכיוונה מוצב תמרור האט. לאחר שעצרה את רכבה כמעט לחלוטין ווידאה שהצומת פנוי, החלה בגלישה איטית אל הצומת. לפתע, התפרץ הרכב של הגברת מלק, שהוא נוסע במהירות גבוהה אל הצומת, שעה שרכבה של הנתבעת היה כבר בתוך הצומת. אשר על כן, לטענת הנתבעת, היא דוחה את הטענה כי לא צייתה לתמרור האט ולטענתה מי שפרצה לצומת, היא הגברת מלק. לדבריה, נפגשו הרכבים פינה אל פינה כאשר הרכב של הנתבעת נפגע בפינה קדמית ימנית ואילו השברולט, שנהוג בידי גברת מלק, נפגע בפינה קדמית שמאלית, וזאת אודות לתמרון חירום שביצעה הנתבעת עם רכבה.

10.במעמד הדיון בבית המשפט פירטה גברת מלק את אשר אירע וציינה כי ברחוב שבו נסעה, רחוב רקפת, יש שדה ראיה רחב בשל כך שאין בניה של בתים, שיכולה להסתיר את שדה הראיה. כמו כן, לדבריה, הגיעה מהרחוב הראשי של ערד, שמצוי במרחק של כ – 200 מטר, ושדה הראיה הוא גדול וניתן לראות רכבים שמגיעים מכיוון נסיעתה של הגברת מלק. לדבריה, ראתה את רכבה של הנתבעת מתקרב לצומת, ובשל התמרור של מתן זכות קדימה, העריכה שהנתבעת תאט את נסיעתה ותאפשר לגברת מלק לחצות את הצומת בבטחה, שכן על פי התמרור הייתה זו זכות הקדימה של גברת מלק.

11.לדבריה, כשהייתה בתוך הצומת, ראתה לפתע את הנתבעת נוסעת במהירות, מבלי שעצרה למתן זכות קדימה ועל כן סטתה ימינה עם רכבה, כדי למנוע פגיעה אפשרית בשברולט, אך בשל הקרבה של רכבה של הנתבעת, לא הייתה לה אפשרות להמלט וכך אירעה התאונה.

12.הנתבעת חזרה וטענה כי עצרה בצומת לפני התמרור של מתן זכות קדימה, שכן חובה היה עליה לעצור. לדבריה, לא ראתה את המכונית של התובעת מתקרבת לצומת ולכן החלה בנסיעה זהירה לחצות את הצומת ואז לפתע הגיחה הנתבעת עם רכבה במהירות וכתוצאה מכך נגרמה התאונה, כשהיא עצמה מנסה להסיט את רכבה לכיוון שמאל, כדי למנוע את הפגיעה אך המרחק של שני הרכבים לא אפשר את מניעת התאונה.

דיון והכרעה:

13.אין מחלוקת כי מדובר בצומת שבה היה מוצב תמרור של מתן זכות קדימה בכיוון הנסיעה של הנתבעת. אין מחלוקת כי בנסיבות אלו היה על הנתבעת ליתן זכות קדימה לתובעת.

14.לאחר ששמעתי את עדויות גברת מלק והנתבעת, הגעתי למסקנה כי התאונה אירעה בשל אי הזהירות, שבה נקטה הנתבעת, אשר לא הבחינה בתובעת שנוסעת בצומת ולא אפשרה לה להשלים את חציית הצומת בבטחה.

15.כאמור, מדובר בצומת שבו שדה הראיה גדול ורחב וגם אם יש עיקול מה בכביש, עדיין ניתן לראות מהמקום שבו הייתה הנתבעת אמורה לעצור, את המסלול שבו נסעה התובעת. גם אם הייתה התובעת נוסעת במהירות רבה, עובדה שלא הייתה, שכן היא נסעה במהירות סבירה, יכולה הייתה הנתבעת לראות אותה באותה צומת פתוחה ממרחק רב, ולאור זאת לכלכל את צעדיה.

16.בשל תמרור מתן זכות קדימה, שהיה מוצב במסלול נסיעתה של הנתבעת, החובה על הנתבעת, מכוח התמרור, ליתן את ההסבר מדוע לא ראתה את גברת מלק. הנתבעת לא נתנה הסבר מניח את הדעת בעניין זה, שכן מצאתי ששדה הראיה אפשר לה לראות את גברת מלק, גם אם הגברת מלק הייתה נוסעת במהירות, ובמיוחד כאשר הגברת מלק, נהגה לדבריה במהירות המותרת והסבירה.

17.הגברת מלק נסעה במסלול נסיעה פתוח, שבו הייתה לה זכות קדימה וציינה כי אכן ראתה את הנתבעת, שכן ניתן היה לראותה באותו מקום בשל שדה הראיה הפתוח והעריכה שהנתבעת תעצור את רכבה ותאפשר לה להמשיך בנסיעתה. הנתבעת לא המציאה כל הסבר, מניח את הדעת, לטענת גברת מלק, שרכבה כבר היה בתוך הצומת כאשר הנתבעת הגיעה למקום בו אירעה התאונה. יתכן והנתבעת לא שמה לב, מסיבה כלשהי, להמצאותה של התובעת במקום.

18.מכל האמור לעיל אני קובעת כי התובע הוכיח את התביעה וכי התאונה אירעה בשל נסיעתה הפזיזה והלא זהירה של הנתבעת, שלא שמה לב לנעשה בכביש ולא בלמה את רכבה, לא צייתה לתמרור מתן זכות קדימה ונכנסה לצומת בחוסר זהירות.