מלון שלום פלאז'ה יפצה אדם שנפגע תוך כדי אימון בחדר הכושר של המלון

1. על פי כתב התביעה, ביום 29.1.07 תוך כדי אימון בחדר הכושר של הנתבעת 2 על מכשיר דחיפת רגל, הכבל התומך במשקולות השתחרר, ידית הברזל עפה והתובע קיבל מכה חזקה בגב יד ימין, עם דימום וכאבים חזקים מאד.

2. לטענת התובע, אותו כבל תומך באותו מכשיר כושר נקרע בפעם הראשונה כ - 10 ימים לפני האירוע נשוא התביעה עת התאמן התובע במכשיר, ובמזל לא נגרם נזק אך לא הופקו לקחים.

3. התובע דורש סכום של 17,000 ש"ח המורכב כדלקמן:

10,022 ש"ח - 5  ימי מחלה;

180     ש"ח - הוצאות חניה בבית חולים הדסה ובחניון אגריפס לצורך פיזיוטרפיה;

             6,800  ש"ח - פיצוי בשל סבל, כאבים, עוגמת נפש, טרחה והוצאות משפטיות.

4. בהודעה לצד ג' טוענות הנתבעות כי אם יש אחריות לגורם כלשהו לפגיעתו של התובע, הרי שהמכשיר נשוא התביעה שווק, נמכר ותוחזק על ידי צד ג', ואם היה בו פגם הרי שהוא באחריות צד ג'.

עוד נטען, כי המכשיר אכן תוקן על ידי  צד ג' 10 ימים לפני האירוע נשוא התביעה וככל הנראה התרשל צד ג' בביצוע התיקון ו/או לא גילה את מקור הקלקול הנכון ולא מנע את התקלה.

    5.     לטענת צד ג' אין קשר בין התקלה שאירעה 10 ימים לפני האירוע נשוא התביעה (להלן - התקלה הראשונה)  לבין התקלה בעת האירוע נשוא התביעה (להלן - התקלה השניה).  מדובר במכשיר כושר ישן, ובעת תיקון התקלה הראשונה לא ניתן היה לצפות מתי והאם תתגלה התקלה השניה.

עוד נטען על ידי צד ג', כי האירוע נשוא התביעה אירע בזמן עיסוקו של התובע בספורט פיזי, הרמת משקולות, וידוע לכל העוסק בספורט זה כי אינו ספורט בטוח במאת האחוזים וכי סכנות הינן חלק בלתי נפרד מעיסוק בספורט זה. על כן, עיסוקו של התובע בספורט מסוג זה הינה  הסתכנות מרצון, תוך ידיעה מוחלטת כי בעקבות כך עלול הוא להיפצע.

טענה נוספת שמעלה צד ג' הינה, כי יתכן שהתובע לא השתמש במכשיר בצורה נכונה ואין לו להלין אלא על עצמו לגבי עצם האירוע.

עוד נטען, כי לו היה הנתבע 2 מחליף את מכשירי הכושר בהתאם לגילם ולכמות האנשים המתאמנים בחדר הכושר, הרי שיכול היה למנוע את האירוע נשוא התביעה.

6.       6.       בדיון שהתקיים בפני ביום 1.6.08 ניתנה לתובע, לפנים משורת הדין, אפשרות להגיש בקשה לזימון עדים מטעמו. כמו כן,  נקבע כי שאלת ההוצאות בשל הדיון האמור תישקל בסיומו של ההליך.

7.       7.       התובע לא ניצל את הזכות לזימון עדים, אך בדיון שהתקיים ביום 28.9.08 הגיש כראיה את המסמכים ת/1 עד ת/3  לצורך הוכחת ראש הנזק המתייחס לימי המחלה.

8.       8.       לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים, ראיתי לדחות את טענות צד ג' לענין אשמו התורם של התובע לתאונה. 

מאידך, ראיתי לקבל את טענת צד ג', כי אין קשר בין התקלה הראשונה לתקלה השניה, וכי לא ניתן היה לצפות בעת התקלה הראשונה את התקלה השניה וזאת, בין היתר, בשל גילו של מכשיר הכושר נשוא התביעה.

לפיכך, אני קובעת כי לא מוטלת על צד ג' אחריות כלשהי לתאונה נשוא התביעה, והיא מוטלת על הנתבעים.

9.       9.       עתה נותרה בפנינו השאלה האם התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת הנזקים הנטענים על ידו.

ייאמר מיד שלא הוכחו ראשי הנזק המתייחסים לסבל, עוגמת הנפםש, הוצאות החניה וההוצאות העקיפות האחרות.