מכשיר הפיזיותרפיה לא הועיל- חב' בקלייף תפצה את הקונה

ביום 3.4.08 רכש התובע מהנתבעת מכשיר פיזיותרפיה אוטומטי שמטרתו להקל על כאבי הגב מהם הוא סובל מזה שנים רבות. לטענת התובע, לאחר שעשה במכשיר שימוש במשך כתשעה ימים הסתבר לו, שהמכשיר מזיק לו יותר משהוא מועיל. לפיכך, הוא פנה לנציגיה השונים של הנתבעת, וביקש לבטל את העסקה. לדבריו, נציגי הנתבעת דחו את בקשותיו, ועל כן הוא הגיש ביום 29.4.08 את התביעה המונחת בפניי.

לטענת הנתבעת, היא נהגה בתובע כראוי. לדבריה, היא הציעה לתובע לשנות את אופן השימוש במכשיר, מתוך תקווה שהדבר יתאים למצבו הרפואי, ובין הצדדים הוסכם, שהתובע ימשיך לעשות שימוש במכשיר למשך תקופה של שבועיים. אלא, שלטענת הנתבעת, התובע לא המתין עד אשר תסתיים תקופת הנסיון עליה הוסכם, אלא הזדרז לפנות לבית המשפט ולהגיש את התביעה הנוכחית. לטענת הנתבעת, פעילותה מתאפיינת בתודעת שירות גבוהה, ולכן היא הודיעה לתובע, עוד לפני שנודע לה שהגיש נגדה תביעה, כי היא מוכנה לבטל את העסקה, להחזיר לתובע את מלוא התמורה ששילם, ולקבל לידיה את המכשיר בחזרה. על הצעה זו חזרה הנתבעת הן בכתב ההגנה שהגישה והן בדיון שהתקיים בפניי.

התובע עותר בתביעתו לכך שבית המשפט יצווה על ביטול העסקה ויורה לנתבעת להשיב לו את הסכום ששילם. בנוסף, עותר התובע לכך, שהנתבעת תפצה אותו על הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו לו. כאמור, הנתבעת מסכימה לביטול העסקה, ולכן אני מצווה על ביטול העסקה והשבת תמורת העסקה לתובע. על הצדדים לתאם מועד קרוב, בו נציגי הנתבעת יגיעו לביתו של התובע, על מנת שהנתבעת תיקח מהתובע את המכשיר ותשיב לו את כספו, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

התובע העמיד את תביעתו לפיצוי, על סכום של 12,000 ש"ח. אם מאחורי העמדת התביעה על הסכום האמור עומדת דרישתו של התובע לפיצוי עבור הכאב והסבל הגופניים שהיו מנת חלקו כתוצאה מהשימוש במכשיר, הרי שהתובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו בעניין זה. התובע לא טען, וממילא לא הוכיח, כי המכשיר מזיק, כשלעצמו. כל שהוכיח הוא, שהמכשיר לא סייע לו, ואף הוסיף כאב וסבל. ואולם, בידוע שבעניינים כגון דא, לא תמיד מובטחת הצלחה, ולא אחת יש ללכת בדרך של ניסוי וטעיה.

מכאן, שככל שמדובר בשאלת הפיצוי, הרי שבמוקד הדיון עומדת אך השאלה, האם הנתבעת נהגה כראוי בתלונותיו של התובע ובדרישותיו לבטל את העסקה, או שמא נהגה שלא כראוי. כאמור, בעניין זה הדעות חלוקות. כפי שציינתי, אין חולק על כך שבין הצדדים הוסכם על תקופת נסיון של שבועיים. אני מוכן לקבל את טענת התובע, כי זמן קצר לאחר שהוסכם בין הצדדים על תקופת הנסיון, הוא הודיע לנתבעת, שכבר לאחר תחילתה של אותה תקופה הסתבר לו שהמכשיר אינו מועיל, ולכן הוא מבקש לבטל את העסקה, ולקבל את כספו בחזרה. בנסיבות אלה, הרי שבנוסף להחלטתי בדבר ביטול העסקה, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי כולל בסך של 400 ש"ח.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, בתוך 15 ימים מעת קבלת פסק הדין.

ניתנה היום ה' באב, תשס"ח (6 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.