מכר עצמי ודיור חלוף במימוש הדירה בהליכי ההוצאה לפועל

הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת (ישעיהו כח, ז)

מבוא

פלוני נוטל הלוואה לרכישת דירת מגורים, המובטחת במשכנתא. לימים פלוני מתקשה בהחזר תשלומי ההלוואה וננקטים נגדו הליכי הוצאה לפועל למימוש הדירה, לצורך פרעון ההלוואה. דיון זה מעלה שאלות שעניינן מכר עצמי ודיור חלוף במימוש הדירה בהליכי ההוצאה לפועל

כללי

בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 18.12.14 של רשם ההוצאה לפועל (מר עוזי מאיר) בתיק הוצל"פ מספר  01-48798-12-8 שעניינה דחיית בקשתו של המבקש, הוא החייב בתיק ההוצאה לפועל, לדיון בבקשתו למכר עצמי, וביחס לסידור החלוף.

ההליכים כנגד החייבים

בקליפת אגוז, להלן תתואר השתלשלות האירועים הרלוונטית לדיון בבקשה שלפניי:

המבקש וזוגתו, גב' אלמונית (היא החייבת הנוספת בתיק ההוצאה לפועל) (להלן: יקראו יחדיו: "החייבים") חתמו ביום 10.8.08 על משכנתא לטובת המשיב 1 שנרשמה על דירתם ברחוב********* (להלן: "הדירה").

החייבים לא עמדו בתשלומי החזר המשכנתא, ובחודש מאי 2012 נפתח כנגדם תיק ההוצאה לפועל לביצועה; ביום 15.8.12 מונתה המשיבה 2 ככונסת נכסים למימוש הדירה.

ביום 24.12.13 ניתן לבקשת המבקש, במסגרת הליכי פשיטת רגל,  צו לכינוס נכסים  (תיק פש"ר 41015-11-13), וביום 21.4.14 אישר בית המשפט המחוזי, במסגרת הליכי פשיטת הרגל הנ"ל, להמשיך בהליכי מימוש הדירה (להלן: "ההחלטה על המשך הליכי ההוצאה לפועל").

המבקש פנה לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור (רע"א 4839/14) על ההחלטה על המשך הליכי ההוצאה לפועל, ולאחר עיכובי  ביצוע שיצאו מלפני בתי המשפט, ביום 7.9.14 יצאה החלטה מלפני בית המשפט העליון (כבוד השופט י' דנציגר) אשר דוחה את בקשת רשות הערעור, כך שניתן היה להמשיך בהליכי מימוש הדירה.

לאחר שנקבע מועד נוסף לפינוי, הגיש המבקש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לעיכוב הליכי המימוש והעלה טענות בדבר זכאותו למכר עצמי, וטענה בדבר זכאותו לדיור חלוף.

רשם ההוצאה לפועל דחה את הבקשה בהחלטתו מיום 18.12.14, היא ההחלטה מושא הערעור שלפני.