מירב פרי אהרון נ' זיו כספי בי"ס לבגרות ופסיכומטרי בע"מ

פסק דין

1.בין התובעת לנתבעת התקיימו יחסי עבודה החל מיום 15.5.2005. ביום 1.2.08 נתגלעה בין הצדדים מחלוקת, האם הנתבעת אישרה לתובעת להעדר מעבודתה לצורך צילומים כניצבת, אם לאו והאם נסיבות סיום העסקתה בשל מחלוקת זו, הינן בגדר התפטרות או פיטורים. כפועל יוצא מכך עולה השאלה מה המועד הקובע לעניין סיום יחסי העבודה, והתשלומים הנגזרים ממועד זה, לרבות פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ודמי הבראה.

הנתבעת טוענת כי התובעת בהתפטרותה גרמה לה נזקים ע"ס 147,770 ₪ ובשל כך הגישה תביעה שכנגד.

רקע:

2.כאמור, התובעת החלה לעבוד בשירות הנתבעת החל מיום 15.5.2005 ועד ליום 1.2.2008 שהינו היום האחרון בו עבדה בפועל בשירות הנתבעת. הנתבעת הינה בית ספר שמכשיר תלמידים לקראת מבחנים פסיכומטריים.

3. התובעת הועסקה בתפקיד יועצת לימודים ומכירות וכן ביצעה שירותי מזכירות, בכפוף למחלוקת האם התובעת ביצעה תפקיד זה לכל אורך תקופת העסקתה, אם לאו ומה היקף משרתה.

4.האירוע שהוביל לסיום יחסי העבודה החל בבקשה של התובעת שנעשתה ביום 1.2.08 לצאת לצילומים בני 22-24 ימים, בהם רצתה להשתתף כניצבת בתוכנית טלוויזיה. בכל הנוגע לנסיבות סיום העסקת התובעת, הצדדים חלוקים.

טענות הצדדים

טענות התובעת

5.לטענת התובעת, מייד לאחר שקיבלה את ההצעה להשתתף בצילומים, פנתה טלפונית למנהל הנתבעת- מר זיו כספי. לדברי התובעת, בשיחות אלו מנהל הנתבעת הסכים לכך שתעדר באופן זמני לתקופת הצילומים וציין בפניה שיביא במקומה מחליפה לתקופה זו.

6.לטענת התובעת לא היתה נענית להצעה הנדונה, אילו היתה יודעת שהינה חשופה לאבדן מקום עבודתה, זאת נוכח העובדה כי דובר בהצעה בה שימשה כניצבת בלבד בתשלום שכר נמוך, שלא היה שווה בגינו להפסיד מקום עבודה שהינה אוהבת ומשתכרת כראוי, במיוחד נוכח מצבה המשפחתי והעובדה שבעלה פוטר בתקופה זו והחל את עבודתו כעצמאי.

7.בסופו של יום, הצילומים לא יצאו לפועל במועד המתוכנן. משכך פנתה התובעת אל מנהל הנתבעת וביקשה להגיע לעבודה, אולם במענה לבקשה הובהר לה על ידי מנהל הנתבעת כי אין צורך שתגיע לעבודה, כי יש לה מחליפה.

8. לטענת התובעת, הבינה כי יש לה מחליפה לתקופה שביקשה להעדר ולכן המתינה בסבלנות. אולם משיחה שערכה עם מנהלת החשבונות הבינה שלמעשה אין לה מחליפה ולכן החלה לדאוג.

9.נוכח האמור, ביקשה להיפגש עם מנהל הנתבעת ואכן ביום 13.2.2008 נערכה פגישה בה הבהירה התובעת כי הינה מבקשת שהנתבעת תעמוד בהתחייבותה וביקשה להמשיך ולעבוד אולם הנתבעת סרבה להעסיקה .

טענת הנתבעת

10.לטענת הנתבעת התובעת החלה לעבוד במשרה חלקית וכי במהלך תקופת העסקתה אופי תפקידה שונה לתפקיד בכיר יותר, משכך עלה שכרה .

11.לטענת הנתבעת אכן ביום 1.2.08 היו בין התובעת לבין מנהל הנתבעת שתי שיחות טלפוניות, אולם לטענת הנתבעת בשיחות אלו הובהר לתובעת כי מקום עבודתה לא ישמר לה. למרות זאת בשיחה השניה הודיעה התובעת כי היא מתכוונת ללכת לצילומים בהם תשמש כניצבת. מבחינת הנתבעת מדובר היה באבדן אמון מוחלט בנתבעת, נוכח החלטתה זו.

12.לטענת הנתבעת, נוכח אבדן האמון בתובעת ונוכח חוסר הוודאות המוחלט אימתי תיעלם התובעת שוב ממקום העבודה ונוכח זאת שהנתבעת ממילא היתה צריכה להכשיר מחליפה לתובעת, הנתבעת לא מצאה צורך בעבודה בת מספר ימים של התובעת, זאת הסיבה שלא רצתה להחזיר את התובעת לעבודה ביום 2.2.2008 , המועד בו הודיעה כי הצילומים נדחים והיא זמינה לעבודה.

13.הנתבעת הבהירה כי מבחינתה התובעת התפטרה ברגע שהודיעה שהיא החליטה ללכת לצילומים , קרי ביום 1.2.08.

דיון והכרעה