מיסוי רווח הון במכירת מניות של חברה תעשייתית שנרשמה למסחר בבורסה

1.         המערערים, בשני התיקים שעניינם נדון במאוחד, היו בעלי מניות בחברת המ-לט (ישראל- קנדה) בע"מ. חברה זו שהוקמה כחברה פרטית, נרשמה למסחר בבורסה בשנת 1994. בשנת 2009 מכרו המערערים את מניותיהם בחברה. המערערים נדרשו לשלם מס על רווח ההון שנוצר להם במכירת המניות.

המחלוקת בתיק זה עניינה קביעת המחיר המקורי של המניות שנמכרו וחישוב רווח ההון והמס המתחייב בגינו.

רקע

2.         חברת המ-לט (ישראל-קנדה) בע"מ (להלן: "החברה"), הינה חברה העוסקת בייצור ושיווק של מחברים, ברזים ושסתומים למערכות פיקוח ובקרה תעשייתיים. לחברה חברות בנות שעוסקות בפיתוח ייצור ושיווק מחברים ושסתומים גם למערכות הובלת גז בתעשיות מיקרו אלקטרוניקה ותעשיות אולטרה נקיות. את החברה ייסד בשנת 1961 מר צבי טופז ז"ל, אביהם של המערערים.

בעת יסוד החברה הונפקו מניותיה למר צבי טופז ז"ל בערך של 1 לירה ישראלית (0.0001 ש"ח). ברבות השנים ועם פטירת האב, הועברו המניות למערערים דן ושמואל טופז. כל אחד מהם החזיק מחצית ממניות החברה. כל אחד מהמערערים הינו בעל מניות מהותי בחברה, כהגדרת מונח זה בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

אין חולק, כי החברה מוגדרת כחברה תעשייתית כהגדרתה על פי חוק עידוד התעשייה (מסים),התשכ"ט-1969.

3.         בשנת 1994 נרשמו מניות החברה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב ועם רישומן הפכה החברה להיות חברה ציבורית. שווי כל מניה במועד ההנפקה היה 5.66 ש"ח (כמפורט בתשקיף ההנפקה). מניותיהם של המערערים הפכו עם רישום החברה למסחר בבורסה למניות סחירות.  במהלך השנים רכשו המערערים מהציבור מניות נוספות שהופקדו עבורם בבנק.

4.         ביום7/4/2009מכרו המערערים את אחזקותיהם בחברה לחברת די.אי.סי. הלוואות בע"מ. בהתאם למכתבם של המערערים מיום 20/5/2009 מכר כל אחד מהמערערים 965,975 מניות בתמורה לסך של 18,800,500 ש"ח (שהם 4.5 מיליון דולר) (נספח ג/1 לתצהיר המשיב). המערערים ביקשו מפקיד השומה לפטור את הרוכשת מניכוי מס במקור וביום 2/6/2009 ניתן למערערים אישור זמני לפטור מניכוי מס במקור (נרשם כי הניכוי יהיה 0%) (נספח ג/2 לתצהיר המשיב).

5.         ביום 8/6/2009 דיווח רו"ח רוני אברדם, מייצגם של המערערים ממשרד סומך חייקין, על העסקה וזאת לצורך תשלום מקדמה בגין רווח ההון שנוצר למערערים במכירה (נספחים ד/1-ד/3 לתצהיר המשיב). בדיווחים אלו ציין רו"ח אברדם כי מתוך המניות הנמכרות של כל אחד מהמערערים (965,975), רק 927,372 הוחזקו על ידם אישית עוד בטרם ההנפקה, כלומר לפני 1994. יתרת המניות הן המניות שנרכשו על ידם לאחר מכן והוחזקו עבורם בבנק (להלן: "הדיווח המקורי").

            בדיווח המקורי צוין כי מחיר הרכישה של המניות מההנפקה חושב לפי שער ממוצע של שלושת  ימי המסחר האחרונים לשנת 2002. חישוב זה נעשה בהתאם להוראות סעיף 105יג לפקודת מס הכנסה, שהיה בתוקף במועד הרלבנטי (הסעיף בוטל בתיקון 147 לפקודה).

            על פי הדיווח המקורי הצהירו המערערים  כי המחיר המקורי של המניות האישיות שנמכרו (927,372 מניות לכל אחד) היה 6.0233 ש"ח למניה וסה"כ עלות רכישת המניות האישיות היה 5,585,871 ש"ח (נכון למועד המכירה). הרווח שנוצר לכל אחד מהמערערים, לאחר ניכוי הוצאות המכירה, היה לפי הצהרתם 17,851,681 ש"ח. מתוך זה הרווח האינפלציוני היה 538,454 ש"ח. לאור זאת הצהירו המערערים  על רווח הון ריאלי בסך של 11,727,356 ש"ח כל אחד. כן נערך חישוב לגבי המניות שהוחזקו בבנק, חישוב שאינו רלבנטי להליך זה.

6.         בשנת 2010 הגישו המערערים את הדו"חות השנתיים על הכנסותיהם האישיות בשנת 2009. שמואל הגיש את הדו"ח השנתי ביום 28/10/10 ודן הגיש את הדו"ח השנתי ביום 27/12/10 (נספחים ה/1, ה/2 לתצהיר המשיב). לדו"חות אלו צירפו את מכתביהם של מייצגיהם, שבהם תוקנה עלות הרכישה של המניות.

            על פי מכתביהם של המייצגים, רו"ח קוסט פורר מיום 19/10/10 ושל רו"ח סומך חייקין מחודש 12/10 (צורפו כנספחים ו/1 ו-ו/2 לתצהיר המשיב), ביקשו המערערים לשנות את דרך חישוב עלות הרכישה של המניות (להלן: "הודעות התיקון"). בהודעות התיקון נטען כי על פי חוות דעת משפטית שקיבלו המערערים, המחיר המקורי של המניות צריך להיקבע ליום הרישום בבורסה. מחיר כל מניה כשהוא מתואם ליום הקובע, 31/12/2002 היה 9.469 ש"ח. על-כן, כך נטען, סך עלות הרכישה המקוריתשל המניות, הייתה 5,248,926 ש"ח ורווח ההון לאחר ניכוי הוצאות המכירה היה 12,602,755 ש"ח. מתוך זה הרווח האינפלציוני, כך נרשם, היה 4,378,634 ש"ח.

7.         משמעות השינוי הינה כי המחירהמקורי לפי חישוב זה גבוה מהמחיר המקורי שצוין בדיווח המקורי וכי הרווח האינפלציוני מתוך הרווח במכירה גדול לאין שיעור. כתוצאה מכך, הצהירו המערערים על רווח הון ריאלי נמוך מזה שהוצהר בדיווח המקורי וכמובן יתרת המס לתשלום הייתה פחותה בהרבה (מבלי לפרט נציין כי מרווח ההון הריאלי בעסקת מכירת המניות, ביקשו המערערים לנכות גם הפסדי הון מעסקאות אחרות והפסדי הון מועברים משנים קודמות).

השומות

8.         פקיד השומה לא קיבל את הצהרות המערערים ואת החישוב שערכו על פי הודעות התיקון. פקיד השומה קבע כי יש לחשב את עלות רכישת המניות על פי הוראות סעיף 105יג לפקודה, דהיינו לקבוע את היום הקובע לפי סעיף זה 31/12/2002 כמועד הרכישה ולחשב ולקבוע את עלות הרכישה לפי ממוצע מחיר המניה בשלושת ימי המסחר הקודמים. כן קבע המשיב כי על כל אחד מהמערערים לשלם מס על רווח ההון הריאלי בשיעור 25%, בהיותם בעלי מניות מהותיים בחברה.

9.         בשים לב לאמור קבע המשיב את שומת המס של כל אחד מהמערערים כדלקמן:    

לשמואל טופז-

תמורה                                      18,049,181