פסק דין
מבוא
ביום 23.9.06 נפלה התובעת, ילידת 10.4.57, במדרגות היציאה של הבניין בו היא גרה. כתוצאה מהאירוע (להלן: התאונה) היא נחבלה ונפגעה בקרסול ימין. בתביעתה היא תובעת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה.
התביעה הוגשה נגד נתבע 1, ועד הבית המשותף בבניין מגורי התובעת (להלן: ועד הבית), האחראי על ניהולו של הבניין ואחזקתו השוטפת ונגד נתבעת 2, איילון חברה לביטוח בע"מ, המבטחת את ועד הבית בביטוח אחריות. התביעה מבוססת על עוולות רשלנות והפרת חובה חקוקה. המחלוקות בין הצדדים נסובות על נסיבות התאונה, האחריות לתאונה וגובה הנזק.
התשתית העובדתית
התובעת הצהירה כי ביום האירוע, בשעה 10:00 בבוקר לערך, היא עמדה לצאת מכניסת הבית המשותף יחד עם אחותה, הגב' אורית אלכבס, אשר התארחה בביתה לרגל חג ראש השנה. היא צעדה בדרכה מהמעלית לכיוון המדרגות המובילות לפתח הבניין. כאשר הניחה את רגלה על המדרגה העליונה, רגלה נתקלה בשרשרת ברזל שהיתה קשורה למוט המעקה. שרשרת הברזל החזיקה בעבר שטיחון. השטיחון נתלש, אך השרשרת לא הוסרה ממוט המעקה. ההיתקלות בשרשרת הברזל בשילוב חלקלקות הרצפה, גרמה לה, לטענתה, להחליק במדרגות.
התובעת הציגה תמונות מהן ניתן להתרשם ממקום התרחשות התאונה (מוצג ת/1). בתמונות ניתן לראות כי ביציאה מהמעלית, ישנו "לובי" של הבית המשותף אשר מוביל למדרגות. רצפת ה"לובי" מחופה אבן הנחזית כאבן שיש, בדוגמא משולבת של אריחים בהירים ואריחים שחורים. כ-40 ס"מ לערך לפני תחילת המדרגות, משתנה סוג האבן, באופן התוחם את המדרגה העליונה, המצויה על אותו מפלס של רצפת הלובי (להלן: המדרגה העליונה). ממדרגה זו, החליקה התובעת. במבט מן המעליות לכיוון המדרגות, ניתן לראות כי מצד שמאל של המדרגות מותקן מעקה ברזל. המוט עליו נתמך המעקה ניצב על המדרגה העליונה, סמוך מאוד (מרחק של ס"מ ספורים) לרום המדרגה. עוד ניתן לראות בתמונות, כי סביב החלק התחתון של מוט המעקה קשורה שרשרת ברזל באורך של מטר לערך.
התובעת הוסיפה והצהירה כי לאחר הנפילה מהמדרגה העליונה, סייעה לה אחותה להתיישב על המדרגות ואז רצה לדירה להזעיק את מר משה מימון, בעלה של התובעת. בזמן זה, עברה במקום הגב' שרה סלומון, שכנה בבניין שהיא גם יו"ר ועד הבית. גב' סלומון ישבה לצדה של התובעת למשך כמה דקות, עד שבעלה ואחותה של התובעת הגיעו ובעלה נשא אותה חזרה לדירה. התובעת הזמינה רופא פרטי לביתה אשר קבע כי מדובר בחבלה בלבד. מאוחר יותר, היא פנתה למרפאת קופת חולים מאוחדת, שם בוצע צילום ואובחן שבר עם תזוזה של המלאולוס הלטרלי.
מטעם התובעת העידו בעלה ואחותה. בתצהירה ובעדותה אישרה הגב' אלכבס כי היא הלכה לצד התובעת בעת שהתרחשה התאונה. גב' אלכבס הצהירה כי התובעת הלכה מצד שמאל שלה (במבט מהמעלית), סמוך למעקה, ולפתע החליקה בתחילת המדרגות. בעלה של התובעת הצהיר כי הגב' אלכבס עלתה לדירתם לספר לו את אשר אירע. הוא ניגש לסייע לאשתו ומצא אותה ישובה על המדרגות, כשבסמוך לה יושבת גב' סלומון ונשא אותה חזרה לדירה.
אין מחלוקת בין הצדדים שהתובעת אכן נפלה במדרגות במועד הנטען על ידה. כמו כן, כיום, אין יותר מחלוקת כי במועד בו נפלה התבעת, אכן היתה שרשרת ברזל קשורה סביב מוט המעקה. השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים הן שלוש; ראשית, הנסיבות אשר הובילו לפציעה וכיצד התרחשה – האם בנסיבות המפורטות בכתב התביעה ובעדות התובעת, או שמא בנסיבות אחרות. שנית, אחריות הנתבעים לפצות את התובעת בגין החלקתה במדרגות. שלישית, גובה הפיצויים המגיעים לתובעת ככול שתוכח תביעתה. אקדים ואומר כי מסקנתי היא, שהתובעת לא הוכיחה את גרסתה בנוגע לנסיבות בהן נפצעה לפי מאזן ההסתברויות הנוהג בהליך אזרחי ומטעם זה דין התביעה להידחות.
נסיבות התאונה
לפי הכלל הנוהג במשפטנו, בדרך כלל ומשלא מועבר נטל הראיה, על התובע מוטלת החובה להוכיח טענותיו כלפי יריבו. אי עמידה בנטל זה – משמעו דחיית התובענה, לפי הכלל של המוציא מחברו – עליו הראיה. כמו כן, על הנושא בנטל השכנוע מוטלת חובת הראיה, היינו הבאת הראיות הדרושות להוכחת כל היסודות המקימים את עילת התביעה, במידה הדרושה לביסוס פסק דין לזכותו. לפיכך, על התובעת היה להביא את הראיות הנדרשות להוכחת טענותיה בדבר האופן בו נפלה, קרי, היתקלות בשרשרת הברזל והיותה של המדרגה חלקה. נוכח כלל הראיות שהוצגו לפני, לא שוכנעתי כי ניתן לסמוך על עדות התובעת לעניין נסיבות נפילתה, בהעדר ראיות נוספות התומכות בה, כמפורט להלן.
היתקלות בשרשרת
גרסת התובעת לגבי החלקתה על שרשרת הברזל היא בבחינת "עדות יחידה" אשר קבלתה טעונה הנמקה בהתאם להוראת סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. זאת, שכן הגב' אלכבס, היתה אמנם עדת ראייה לתאונה, אך היא לא העידה כי ראתה את התובעת מחליקה על שרשרת הברזל. בסיכומיו, מאשר בא כוח התובעת כי הגב' אלכבס לא התיימרה לטעון כי ראתה את מנגנון הנפילה, קרי את ההחלקה על שרשרת ברזל או את ההחלקה מהמדרגה, אלא רק את הנפילה.
לאור משקלה הנמוך של עדות יחידה, ככול שבוחר בית המשפט להסתמך על עדות כזו, עליו לנמק מה הניע אותו להסתפק בעדות זו בלבד. בענייננו, לאחר שבחנתי את מכלול הראיות שהוצגו בעניין נסיבות התאונה, לא שוכנעתי כי ניתן להסתפק בעדותה היחידה של התובעת בעניין היתקלותה בשרשרת הברזל. אפרט את נימוקי לכך.
ראשית, גרסתה המוקדמת של התובעת לגבי נסיבות האירוע, שנתנה כחמישה ימים לאחר התאונה, איננה כוללת תיאור של החלקה על שרשרת ברזל. גרסה זו מופיעה במכתב מיום 29.9.06, שנשלח מטעם התובעת לסוכנות הביטוח של ועד הבית (נספח 2 לתצהיר התובעת). במסגרתו, דיווחה התובעת על התרחשות התאונה. במכתב לא מופיע כל אזכור לגבי היתקלותה בשרשרת הברזל. זאת, למרות שבמכתב קיימת התייחסות מפורשת לנפילה עקב היות המדרגה חלקה. מפאת חשיבות הדברים לענייננו, אצטט להלן את החלק הרלבנטי מהמכתב:
"ביום שבת בתאריך 24.9.06 בשעה 10:00 בבוקר אחותי ואני יצאנו מהמעלית לכיוון המדרגות של הבנין כאשר ניסתי לרדת הנחתי את הרגל על המדרגה, המדרגה היתה חלקה מידי ועקב כך החלקתי, נפלתי ונחבלתי בכל חלקי גופי. היתי שרועה על המדרגות בלי אפשרות להזיז כל איבר מגופי, הרגשתי כאבים עזים הראש הסתובב והקאתי" (הדגשה שלי, ש.ל.).
ובהמשך נכתב:
"אחותי שירדה איתי אמרה לי שגם היא כמעט החליקה שכנראה הרצפה חלקה".
כפי שניתן להתרשם מהקטע שצוטט, נסיבות הנפילה תוארו במכתב באופן מפורט הכולל את השעה, אופן הנפילה, סיבתה ותחושות התובעת לאחריה. ברם תיאור ההיתקלות בשרשרת הברזל נפקד מהמכתב. ניתן לתהות מה ראתה התובעת לציין את כל הפרטים הנ"ל, ובכללם את טענתה כי המדרגה היתה חלקה מידי (ואף לציין כי אחותה סברה כך), אולם לא לציין שהיא נתקלה בשרשרת ברזל. בעדותה, הסבירה התובעת כי לא פרטה את ההיתקלות בשרשרת הברזל במכתב שכן לא חשבה שצריך לציין זאת. בא כוח התובעת טוען בסיכומיו, כי יש לפרש את האמור במכתב זה בהתאם להקשרו, דיווח ראשוני על התאונה. ניתן היה לקבל טענה זו, אילו המכתב היה מנוסח באופן לאקוני (ראו את נוסח מכתבו של בא כוח התובעת לנתבעת 1, מסומן כמוצג נ/1). ברם, קיים קושי לקבלו כאשר ניכר כי התובעת תיארה במכתבה באופן מפורט את נסיבות התאונה.