מייבש הכביסה לא תוקן במשך זמן רב - חברת השירות תפצה

התובעת פנתה לנתבעות בגין תקלה. אין מחלוקת כי התקלה ארעה לאחר תקופת האחריות. מטעם זה סבורה הנתבעת 1 שאין עילת תביעה נגד הנתבעת 2, כלל. התובעת למעשה לא השיבה על טענה זו, ולפיכך התביעה נגד הנתבעת 2 - נדחית.

טענות התובעת מכוונות בעיקר נגד השירות והטיפול של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"). לדבריה של התובעת, הזמינה את הנתבעת לראשונה לאחר שהמייבש הפסיק לייבש בפועל את הכביסה. כאשר הגיע הטכנאי שילמה התובעת בגין אותו ביקור וכן שילמה עבור שירות למשך 3 שנים. בדיקת הטכנאי העלתה שהמייבש תקין.

לאחר לכת הטכנאי ניסתה התובעת שוב לייבש את בגדים, אולם, לדבריה, הסתבר כי המכונה אינה תקינה ובפועל אינה מייבשת את הכביסה. התובעת מתארת קשיים רבים בתקשורת עם הנתבעת, אודות הזמנת תרמוסטט, וקשיים בתיאום בינה לבין הטכנאי שאמור להגיע לביתה. בסופו של דבר, לאחר אובדן זמן רב על חשבון עבודתה, הגיע טכנאי בזמן מתואם, אשר החליף את גוף החימום, ולא את התרמוסטט. לדברי התובעת, חויבה להפתעתה במחיר החלק, למרות האחריות. שכן, לא הובהר לה מראש שמחיר החלק אינו כלול בשירות שרכשה.

התובעת טוענת כי, לאחר תיקון זה, ניסתה שוב להפעיל את המייבש, אולם הבגדים עדיין לא התייבשו. לדבריה, ניסתה אף להחליף מכונת כביסה למכונה אשר סוחטת במהירות יותר גבוהה, אך ללא הועיל.

בעקבות כך התובעת הוסיפה ופנתה לנתבעת, ושוב לא קיבלה מענה תוך זמן סביר. הובטח לה כי יגיע למקום טכנאי בכיר, אולם לאחר עיכובים רבים הגיע בסופו של דבר אותו טכנאי עצמו. זה אמר כי ייתכן שיש קושי בתרמוסטט, וגוף החימום אינו מגיע לחום הראוי. הוא אמר כי החברה תחליף תרמוסטט ויתקשרו אליה כאשר יגיע. אולם, החברה לא יצרה כל קשר, אף שבפניה טלפונית הובטח שכך יעשה.

התובעת מבקשת פיצוי בגין נזקיה, בזבוז הזמן, הן בהמתנה לטכנאים והן בגין כל התקופה בה הייתה ללא מכונת ייבוש, עקב ההבטחות של הנתבעת שלא מומשו.

הנתבעת הגישה כתב הגנה קצר ביותר. לדבריה, מייבש הכביסה נבדק ונמצא תקין. נוכח התלונות החוזרות, נבדקה המכונה מספר פעמים ונמצאה תקינה. טענת הנתבעת היא כי לתובעת אין כל ראייה כי המייבש אינו תקין.

הנתבעת  טוענת עוד כי שלחה טכנאים אל התובעת פעמים רבות, ולמרות זאת, נכונה הייתה להשיב לתובעת את דמי השירות בסך 1000 ש"ח, מכיוון שלא הייתה שבעת רצון מהשירות. הנתבעת טוענת כי התביעה קטנונית, נגועה בחוסר תום לב ומטרתה להביא להתעשרות שלא כדין.

נציג הנתבעת טען בדיון כי לאחר הגשת כתב התביעה, הוא עצמו ניגש לבית התובעת ובדק את המייבש באמצעות מכשירים, ולא מצא כל פגם. אולם, אף דיווח זה תואר  בעל פה בלבד. לא ניתן תיאור של אופן הבדיקה, לא ניתן הסבר לתיאורים של התובעת של השינוי שחל במכונה, לא נשללה הטענה כי החלפה של תרמוסטט תועיל ולא באה כל התייחסות לאמירה זו של הטכנאים מטעם הנתבעת. 

דיון:

לאחר עיון בכתבי הצדדים, ולאחר שמיעת טיעוניהם, לא אוכל לקבל את טענות הנתבעת.

אכן, ממבט ראשון, הנטל על התובעת להראות כי המכשיר אינו תקין ולכאורה היא לא עמדה בנטל זה. כך קורה בדרך כלל בתביעות ממין זה, כאשר הצרכן טוען כי המכשיר מקולקל, ללא ראיות נוספות מעבר לעצם טענתו, ונותנת השירות מציגה את רישומיה המפורטים, אודות הטיפול שנתנה ותוצאות בדיקות מומחים מטעמה לפיה המכשיר תקין. אולם, לא כך הוא במקרה דנן.

הנתבעת עצמה בדקה את המכשיר, לדבריה, מספר פעמים. אולם, כל שהוגש לבית המשפט הוא כתב הגנה מסכם, ותיאור של הנציג בבית המשפט. לא הוגש לבית המשפט ולו דו"ח אחד שנרשם על יסוד ביקור מזמן אמת. לא הייתה כל התייחסות לטענות המפורטות מאוד של התובעת אודות שיחות טלפון מסוימות בתאריכים מסוימים, ביקורי טכנאים בתאריכים מסוימים, ובעיקר אמרות של טכנאים מטעם הנתבעת, אשר התובעת מאזכרת בכתב התביעה.

למעשה, טענת הנתבעת היא כי מלכתחילה נאמר לה על ידי טכנאי כי יש צורך להחליף את התרמוסטט, משום שגוף החימום עצמו עובד היטב. למרות זאת, רק לאחר זמן הגיע טכנאי, וזה החליף את גוף החימום ולא את התרמוסטט. יתרה מזו, לדברי התובעת, נאמר לה על ידי הטכנאי ביקור האחרון בבית, זמן משמעותי לאחר החלפת גוף החימום, שיש צורך להחליף את התרמוסטט. הוא הבטיח שיפנו אליה ויודיעו לה כאשר החלק יהיה זמין. הדבר אף הובטח שוב טלפונית, אך לא הייתה כל פנייה אל התובעת אודות אותו חלק. הנתבעת בכתב ההגנה לא התייחסה כלל לטענה זו.

יתרה מזו, התובעת מבהירה כי אמרה לטכנאים שאף שגוף החימום עובד, המכשיר אינו מייבש כתמול שלשום. הטכנאים הבהירו שלא ימתינו לבדוק את הביצועים של המכונה בעת הכנסת כביסה רטובה. למעשה, נראה כי חלק מהטכנאים כלל לא האמינו לתובעת, וחלק הציעו להחליף תרמוסטט, דבר שלא נעשה על ידי הנתבעת, אף שהייתה צריכה לעשות כן, לכאורה.

הנתבעת לא טרחה להתייחס לכל הטענות האלה, לא הציגה כל תרשומת בזמן אמת, ולא הביאה כל ראייה המכחישה כי נציגים מטעמה הציעו פעולת תיקון מסוימת, שאינה מופרכת על פניה, ואשר לא בוצעה על ידה.

יש לזכור, מדובר בתביעה קטנה, אשר אינה כפופה לדיני הראיות במובן המחמיר. במסגרת זו ניתן להוכיח טענה עובדתית אף באופן עקיף, ולא רק בחוות דעת ישירה, הכתובה על פי פקודת הראיות. התובעת מסרה כי טכנאי הנתבעת הם שאמרו שיש צורך להחליף את התרמוסטט, אולם זה לא הוחלף על ידי הנתבעת. בהעדר תשובה לטענה זו, הרי "הודיית בעל דין" כזו היא ראייה מספקת לצורך הליך כזה. יש לראות הטענות כמוכחות מעבר למאזן ההסתברות.

לפיכך, יש לקבל את גרסתה של התובעת לגבי מהלך האירועים ואודות אופן הטיפול של הנתבעת בה.