מי זכאי לתגמולי ביטוח החיים - המוטבים או המעקלים?

נתוני רקע ועובדות

1.         בהמרצה זו עותרים המבקשים לפסק דין הצהרתי, בו יוצהר כי הם הזכאים, בהיותם המוטבים בפוליסות ביטוח חיים של המנוח המנוהלות אצל משיבות 1 ו - 2, למלוא תגמולי ביטוח החיים לפי חלקיהם, וכי זכותם לקבל כספים מכוח פוליסות אלה גוברת על זכותם של המשיבים מכוח עיקול.

2.         המבקשים הינם ילדיו של המנוח שרגא גוטליב ז"ל (להלן: "המנוח") אשר הלך לבית עולמו ביום 13.10.11. המשיבות 1 ו - 2 הינן חברות ביטוח אשר מהן רכש המנוח מס' פוליסות לביטוח חיים (להלן: "הפוליסות"). המשיבים 3 - 6 הינם נושים שונים של המנוח, אשר לאחר פטירתו נקטו הליכים משפטיים אשר במסגרתם הם הטילו עיקולים אצל משיבות

 1 - 2.

3.         לאחר פטירת המנוח, כאשר המבקשים פנו למשיבות 1 - 2 בקשה לשחרר את הכספים המגיעים להם מכוח הפוליסות, המבקשים נענו ע"י משיבה 1 כי לאור עיקולים שהוטלו ע"י משיבים 3 - 6 לאחר פטירת המנוח, אין היא יכולה לשחרר את הכספים, מה עוד שלמנוח הייתה יתרת חוב פרמיות אשר נוצרה טרם הטלת העיקולים. משיבה 2 כלל לא השיבה לפנייתם. ביום 30.1.12 הגישו המבקשים המרצה זו בבקשה לפסק דין הצהרתי שיצהיר כי הם זכאים למלוא תגמולי ביטוח החיים לפי חלקיהם, וכי זכותם לקבל כספים מכוח פוליסות אלה גוברת על זכותם של המשיבים מכוח עיקול.

4.         בין התגובות להמרצה זו התקבלה גם תגובתה של משיבה 2, אשר טענה בין היתר, כי למנוח היה קיים חוב הלוואה לפירעון כלפיה. לכן ככל שבית המשפט יורה על העברת הכספים בפוליסה, למרות העיקולים הרבים הרובצים עליה, היא תעביר את הכספים לאחר ניכוי החוב כלפיה. ביום 15.5.12 המשיכה משיבה 2 ואף ביצעה ניכוי בפועל של כספי ההלוואה בסך 35,342 ש"ח מכספי פוליסה מס' 702133968,  וזאת לטובת הלוואות שנטל המנוח עוד טרם הטלת העיקולים.

5.         ביום 19.2.13  לאור ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ובהמשך לדיון שהתנהל ביום 2.1.13, ניתן פס"ד חלקי בתיק לפיו, משיבות 1 ו -2 יעבירו למוטבים, למעט אשת המנוח, את מלוא הסכומים שבמרכיבי הריסק שנצברו בפוליסות הביטוח שהתנהלו על שם המנוח.

בכל הנוגע לכספים שנותרו בידי המשיבות 1 ו 2, מרכיבי החיסכון בפוליסות, בית המשפט הורה ביום 2.1.13 על הגשת סיכומי טיעוני הצדדים. למרות החלטת בית המשפט ולמרות שתי החלטות/תזכורות נוספות שניתנו בעניין לא הוגשו סיכומי הצדדים מלבד סיכומי המבקשים ומשיבות 1 ו - 4. על כן, בהתאם להחלטה מיום 7.7.13 ומיום 2.9.13 פס"ד ניתן בהתאם לחומר שנימצא בתיק בית המשפט.

טענות המבקשים

6.         לטענת המבקשים זכותם כמוטבים גוברת על זכותם של משיבים 3 - 6 מכוח עיקולים מאוחרים יותר שהוטלו לאחר מות המנוח. לטענת המבקשים אין הם אישית חבים מהומה למשיבים 3 - 6 ובמקרה שלפנינו חל סעיף 147 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הירושה"), אשר קובע כי סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם שייכים לעיזבון, זולת אם הותנה כך. לאור האמור, תגמולי הפוליסות אינם חלק מהעיזבון ועל כן נושיו של המנוח אינם יכולים להיפרע מהם.

לטענת המבקשים סעיף 147 לחוק הירושה אינו עורך הבחנה בנוגע לרכיבי פוליסת ביטוח החיים בין רכיבי החיסכון ובין רכיבי הריסק ואין בהפניה לסעיף 13(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח") כדי לשנות זאת. סעיף 13(א) לחוק חוזה ביטוח עוסק בפעולות שזכאי המבוטח לעשות קודם לקרות מקרה הביטוח. אין זה במקרה שלפנינו. בענייננו, במועד הטלת העיקולים כבר קרה מקרה הביטוח - פטירת המנוח. העיקולים הוטלו לאחר מות המנוח ובמועד פטירתו כבר התגבשה זכותם של המוטבים לקבל את מלוא הכספים שבפוליסת ביטוח החיים. לאחר פטירת המנוח, הסכומים בפוליסות אינם עוד כספי המבוטח - המנוח, כי אם כספים המגיעים למוטבים, אשר אינם ניתנים אם כן לעיקול על ידי נושי המנוח.

טענות משיבה 1

7.         לטענת משיבה 1 (להלן: "מגדל") היא אינה מתנגדת לתשלום יתרת הכספים הצבורים כל עוד שתשלום זה יעשה בכפוף לצו שיפוטי שיורה לה כיצד לנהוג בכספים וכן בכפוף לזכויותיה בגין חובותיו והתחייבויותיו של המנוח כלפיה.

לטענת מגדל, נכון ליום כתיבת הסיכומים קיימת יתרת חובה למנוח בגין הלוואות וחוב פרמיות בסך של 99,475.83 ש"ח. לטענתה יתרת חובה זו נוצרה בטרם הטלת העיקולים ע"י נושי המנוח. במסגרת מסמכי ההלוואה עליהם חתם הלווה, קרי המנוח, הוא נתן הסכמתו מראש לקיזוז יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת מכל סכום המגיע ממגדל על פי הפוליסות, לרבות מערך הפדיון ומתגמולי הביטוח או מכל סכום אחר שיגיע לחייב ממגדל על פי כל מקור אחר. זאת ועוד, לפי תקנה 16 לתקנות ההשקעה החדשות מכוח חוק קופות הגמל - תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב - 2012, רואים בסכום הפדיון של כספי מבוטח בקופת הגמל ככספי שנותרו לאחר ניכויי ההלוואה שנטל המבוטח.

לאור האמור, מגדל סבורה כי קיימת לה זכות קיזוז בגין ההלוואה והפרמיות הבלתי מסולקות וכי זכותה קודמת לזכותם של המעקלים או המוטבים בכספים שנותרו ברשותה.

טענות המשיב 4

8.         המשיב 4 (להלן: "בנק דיסקונט") טוען כי למרות שהמבקשים הם מוטבים על פי הפוליסות ולמרות שהעיקולים הוטלו לאחר מותו של המנוח, יש לאבחן את סוג הכספים המעוקלים. יש לאבחן כספים מסוג ריסק, שאז זכותם של המוטבים עדיפה, לבין כספים מסוג חיסכון, שאז זכות הנושים המעקלים גוברת.

לטענת בנק דיסקונט ההלכה הפסוקה קובעת כי זכויות מבוטח לערכי פדיון, במובחן מזכויות המוטבים (ריסק), אף אם מדובר בזכות עתידית לקבלת כספים, שייכות למבוטח עצמו. משעוקלו זכויותיו הכספיות (לפני או אחרי מותו) כנגד חובותיו או כנגד חובות העיזבון, יש לזקוף כספים אלה לתשלום חובותיו. כספי החיסכון היו בחיי המנוח חלק מזכויותיו והוא עשה בזכויות אלה כרצונו ואף התחייב בקשר אליהן התחייבות כספית ונטל הלוואות כנגדם. על כן, עם מותו הופכים כספים אלה לזכות של העיזבון (במאובחן מכספי הריסק) וככאלה ניתן לעקלם לאחר מות המנוח כנכס של העיזבון, והם ייזקפו לתשלום חובותיו לנושים.

דיון