מי אחראי להצטברות הקרח במקפיא?

1.         עניינה של תביעה זו במקרר מתוצרת ווסטינגהאוס, שהתובעת רכשה ביום 04/12/05 בתמורה לסך 5,690 ש"ח. הנתבעת היא (ולפחות היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה) היבואנית של מוצרי ווסטינגהאוס לישראל.

2.         המקרר סופק ביום 15/02/06 ובחודש אוקטובר 2006 הוחלפה דלת המקרר עקב בעיה בסגירתה. לצורך החלפת דלת המקרר פורקה גם דלת תא ההקפאה במקרר ( להלן - תא ההקפאה), ולטענת התובעת נוצרה בעקבות כך בעיה בסגירת דלת תא ההקפאה, בדומה לבעיה שהיתה בדלת המקרר.

3.         כך או כך, לאחר ביצוע התיקון בחודש אוקטובר 2006 החל להצטבר קרח בתא ההקפאה ועל כך אין מחלוקת.

            התובעת פנתה שוב לשירות מטעם הנתבעת, ובעקבות כך הוחלפו הטרמוסטט והריליי במקרר, אם כי הנתבעת טוענת כי חלקים אלה הוחלפו על מנת לוודא שהתקלות במקרר לא נבעו מהם, וכי התברר בדיעבד שלא היה כל פגם בהם.

            הבעיה של הצטברות קרח בתא ההקפאה לא באה על פתרונה גם לאחר החלפת הטרמוסטט והריליי.

לטענת התובעת, איש השירות בשם שמעון ( להלן - שמעון) אמר שצריך להחליף את המקרר, טענה המוכחשת על ידי הנתבעת.

4.         סכום תביעתה של התובעת בסך 9,000 ש"ח מורכב מהשבת הסכום ששילמה בגין המקרר              (5,690 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית) ופיצוי בסך 3,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

5.         לטענת הנתבעת, אין בעיה בדלת תא ההקפאה, והבעיה של היווצרות קרח בתא ההקפאה במקררים מהדגם שנרכש על ידי התובעת ידועה לגבי שומרי שבת, והיא נובעת מצירוף של תחכום המקרר (סעיף 3 לכתב ההגנה) והצורך של שומרי שבת למנוע הדלקת התאורה במקרר בעת פתיחת דלת המקרר במהלך השבת. עד ההגנה, מר יוסף אוחיון, אשר נותן שירות מטעם הנתבעת למקררים ולמוצרים אחרים, התייחס בעדותו לבעיה ולחילופי דברים שהיו בענין עם התובעת:

"המכשיר הזה לא מתאים לאנשים דתיים. הוא מתאים לחילוניים כי הם לא מכבים את האור במקרר בשבת. יש אפשרות לאנשים דתיים לעשות התקן שבת. כמובן תמורת תשלום ויש אנשים שלא מוכנים להוסיף תשלום כמו התובעת. כשהמכשיר הזה ברגע שמכבים לו את האור הוא 'נרדם' ופותחים וסוגרים הלחות נכנסת בפנים והוא לא יעשה את ההפשרה ואחרי 72 שעות הוא מתחיל לעשות הפשרה ואז הוא מייצר קרח וסותם וזה יכול לגרום לקרח ואלפים שקנו מקררים עם התקן של שבת אין להם בעיות. אני בעצמי ביקרתי אצלה עם שמעון ואמרתי לה שהיא חייבת התקן וזה עולה תשלום. אומרת לי לא, היא לא מוכנה לשלם. היא לא פותחת את המקרר. היא פותחת את המקרר בשבת עם אור. אמרתי לה שאני לא מאמין לה שהיא לא פותחת לא המקרר בשבת כי אני רואה עליה שהיא דתייה ושומרת שבת. היא רצתה בלי כסף. אני אמרתי לה בלי כסף אין".

(עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 6-15).

6.         יצוין, כי תקופת האחריות שניתנה לתובעת היתה לשנה אחת לגבי "מכלול המקרר" ולשלוש שנים לגבי "מערכת הקירור", שהגדרתה בתעודת האחריות היא "יחידת הקירור האטומה של המקרר הכוללת יחידת מנוע, מדחס, לוחות קירור, מעבה, מאדה, גז הקירור וכל הצנרת המחברת את חלקי המערכת השונים".

7.         טענת הנתבעת, כי התקלה נובעת מהפסקת פעילות המנורה במקרר שלא באמצעות התקן שבת, אינה סבירה נוכח העובדה כי בעית הצטברות הקרח לא החלה מיד עם תחילת השימוש במקרר על ידי התובעת, אלא כעבור כ-10 חודשים בלבד, לאחר שהוחלפה דלת המקרר תוך פירוק והרכבתה מחדש של דלת תא ההקפאה.

            יוצא, כי אף אם נכונה טענת הנתבעת כי אין בעיה בסגירת דלת תא ההקפאה, כי אז מקור התקלה במערכת הקירור של המקרר, שתקופת האחריות לגביה היא שלוש שנים. יחד עם זאת, ראוי לציין כי אף אם מקורה של התקלה אינו במערכת הקירור, אין בכך כדי לשנות מאומה מבחינת קיומה של אחריות, מאחר והתקלה בענין היווצרות קרח בתא ההקפאה החלה בתוך תקופת האחריות של שנה הניתנת לגבי מכלול המקרר. ודוק: המקרר סופק ביום 15/02/06 והבעיה החלה סמוך לאחר החלפת דלת המקרר בחודש דצמבר 2006, דהיינו תוך תקופת האחריות של שנה אחת. יצוין, למעלה מהצורך, כי עובדה היא שהתובעת לא נדרשה לשלם דבר בתמורה להחלפת הטרמוסט והריליי בחודש אפריל 2007 בנסיון לפתור את בעיית הצטברות הקרח (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 24).

8.         אוסיף, גם כן למעלה מהצורך, כי אף אם מקור התקלה היה באי-התקנת התקן שבת למקרר, כטענת הנתבעת, עדיין הייתי מוצא כי חלה על הנתבעת אחריות, מהטעם שאבהיר בהמשך פיסקה זו. אם המקרר התאים לאוכולוסיה השומרת שבת רק כשמותקן בו התקן שבת (וכך עולה מעדותו של עד הגנה מר אוחיון, כפי שצוטטה לעיל), מחובתה של הנתבעת היה ליידע את הרוכשים הפוטנציאליים על כך באמצעות המשווקים השונים, והנתבעת לא הצביעה על דבר שעשתה בנדון כדי לקיים את החובה האמורה. אין זה מתקבל על הדעת כי יימכר לצרכן מקרר חדש, שאינו מתאים לו עקב היותו שומר שבת, מבלי שיועמד על כך או על הצורך לרכוש בעלות נוספת התקן נוסף לשם התאמת המקרר לאדם השומר שבת.

אמנם, בתחילת הדיון שהתקיים בענין, הביעה הנתבעת את נכונותה להתקין את התקן השבת במקרר ללא כל עלות לתובעת. אולם, הצעה זו כבר לא היתה מעשית מאחר ובינתיים נאלצה התובעת לרכוש מקרר אחר נוכח התקלה במקרר (נשוא התובענה), אשר לא טופלה על ידי הנתבעת, חרף חובתה לעשות כן במסגרת האחריות. אם אמנם היה בהתקנת התקן שבת כדי לפתור את התקלה במקרר, כפי שטוענת הנתבעת (אף שטענתה נדחתה על ידי), אין לנתבעת להלין אלא על עצמה בשל כך שלא ראתה לנכון להתקין את ההתקן ללא תמורה עוד בתחילת שנת 2007, וכי אפשרות זו הועלתה רק לאחר שהתובעת נאלצה להגיש תביעה בענין ולרכוש מקרר אחר.

9.         כאמור, ביום 09/07/08 רכשה התובעת מקרר אחר, נוכח התקלה במקרר נשוא התביעה (חשבונית הרכישה הוגשה וסומנה ת/1).

10.        בנסיבות האמורות, ומשהנתבעת לא טיפלה בתקלה שנוצרה במקרר, אכן יש מקום להורות על השבת התמורה ששילמה התובעת בגין המקרר, אך זאת בכפוף להשבת המקרר לנתבעת וכן תוך התחשבות בכך שהתובעת עשתה שימוש במקרר עד לרכישת מקרר אחר בחודש יולי 2008, אף שבקביעת שווי שימוש זה, יש להביא בחשבון את התקלה שהיתה קיימת במקרר.

            לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה, אני מוצא כי ניתן לקזז את שווי השימוש במקרר כנגד עגמת הנפש שנגרמה לתובעת באופן שבשורה האחרונה ייפסק לה הסכום ששילמה בגין המקרר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, בכפוף להשבת המקרר לידי הנתבעת.

            הסכום ששולם בגין המקרר, לאחר שערוך על בסיס הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שממועד הגשת התביעה ועד היום, מסתכם בסך 6,281 ש"ח.