מטר נ' קדורה ואח'

החלטה

החלטה זו הינה ביחס לצו המניעה הזמני שבמסגרתו נתבקש ביהמ"ש ליתן צו האוסר על המשיב 1 לבצע כל פעולה בחלקה 33 בגוש 19119 מאדמות כפר נחף (להלן: "המקרקעין") וזאת עד תום ניהול התיק העיקרי הקבוע בפני כב' השופטת פנינה לוקיץ', וכן עיכוב לבקשה למתן היתר שהוגש בשם המשיב 1 במשרדי המשיבה 2.

גלגוליה של בקשה זו הינה כדלקמן: הבקשה לצו זמני הוגשה עוד ביום 8.5.13, ובמהלכה טען המבקש, כי המשיב 1 החל בביצוע הכנות לשם תחילת בנייה בחלקה הנ"ל ללא קבלת אישור השותפים בחלקה וכן ללא חלוקה מסודרת ובהסכמת כל הצדדים. לטענת המבקש, המשיב 1 בחר להתחיל ליישר את החלקה וכן את המקום, ללא קבלת אישור השותפים לחלקה.

המבקש הסביר בבקשתו, כי הצו הזמני נחוץ לו על מנת למנוע מהמשיב 1 לבצע שינויים בחלקה עד ניהול התיק העיקרי ו/או עד שיוסכם על חלוקה בחלקה הנ"ל, בהסכמת כל הצדדים לחלקה.

לאחר שהמבקש תמך את הבקשה בתצהיר תומך, ניתן ביום 8.5.13 צו מניעה זמני במעמד צד אחד. ביום 20.5.13 התקיים דיון במעמד שני הצדדים ובסופו נתתי ביום 20.5.13 החלטה, מכוחה ביטלתי את צו המניעה הזמני. בהחלטתי כתבתי בין השאר, כי המבקש לא הוכיח את זכויותיו הקנייניות בחלקה וכי פנה לביהמ"ש מכוח הסכם מכר שנערך ב-10.5.13, דהיינו, יומיים לאחר מתן צו המניעה מיורשי המנוח. המשיב נחקר ע"י ב"כ המבקש, לא הכחיש כי התחיל בפעולות יישור השטח ועשה זאת לטענתו רק בחלקתו, ואולם פעולתו זו הופסקה לאחר שניתן צו הפסקת עבודות מינהלי ע"י המשיבה 2.

על מנת להשלים את התמונה אציין, כי הוגשה בקשה לתיקון טעות סופר בפרוטוקול מיום 20.5.13 שבו דנתי בצו המניעה וכן בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 20.5.13 וזאת בעקבות אי סריקת צו הירושה ע"י המזכירות. בבקשה זו טען המבקש, כי עקב טעות המזכירות, במזכירות לא נסרק צו הירושה, וכי התצהיר התומך שהוגש בתמיכה בצו המניעה כלל בתוכו את צו הירושה ואחת הסיבות המהותיות לדחיית צו המניעה הייתה אי סריקת צו ירושה זה, אשר מכוחו זכאי המבקש להירשם כבעלים של 9/40 מתוך המקרקעין.

לאחר שעיינתי בתגובת המשיב 1 אשר התנגד לתיקון טעות סופר ולבקשת העיון החוזר נתתי החלטה כדלקמן: "עיון בבקשה ובתגובה מלמד כי המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטתי לביהמ"ש המחוזי, בנסיבות אלה אין בדעתי כלל לדון בבקשה לעיון חוזר אשר הוגשה ע"י המבקש ואין בדעתי לבצע כל תיקונים בפרוטוקול. עלי לציין כי אילו היה צו ירושה, הייתי מתייחס אליו והמבקש לא התייחס כלל לצו הירושה בטיעוניו אלה.

משכך, אני דוחה את הבקשה ללא צו להוצאות".

ברצוני להדגיש, החלטתי שלא לפתוח מחדש את צו המניעה ולבדוק מדוע לא הוגש צו הירושה נבע מכך שהמבקש הגיש בקשת רשות ערעור.

אילו המבקש היה ממתין עם הגשת הבקשה ומגיש לי בקשה לעיון חוזר, מן הסתם ייתכן והייתי נעתר לבקשה לצירוף צו הירושה ובכך מייתר את ההליך בביהמ"ש המחוזי.

מכל מקום, המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבימ"ש מחוזי וזה קיבל את עמדת המבקש, הן ביחס לביטול ההחלטה על צו המניעה הזמני מן הנימוקים שצויינו ע"י המבקש, והן לעניין הוספת צו הירושה כחלק מחוסר הראיות של המבקש, או מכל מקום אין סיבה שלא לקבל את צו הירושה כחלק מראיות אלה.

ביום 29.12.13 קיימתי דיון במעמד הצדדים ובמהלכו נחקר בין השאר המבקש. המבקש נתן בין השאר התייחסות לעניינים שלא עמדו בפני עת נתתי את החלטתי בדבר ביטול צו המניעה הזמני, לרבות בנוגע לצו הירושה אליו התייחסתי בהרחבה, כך הסביר בחקירתו לב"כ המשיב 1 :

"ש.: למה שמך לא בירושה של סבא, סבתא ודוד שלך?

ת. חשמה היא סבתא מצד הדוד שלי. הסבא הוא סבא אחד והיו שתי נשים, יש עלי וסעיד שהם אחים מאבא ולא מאותה אמא.

ש. מי שמקבל משהו בירושה צריך להיות רשום בצו הירושה של המוריש ואתה לא רשום?

ת. אני לא בן שלהם, אני קבלתי את זה בירושה מסעיד.

ש. אתה טוען לחלקים של 40/9?

ת. כן".

בטיעוניו טוען ב"כ המשיב, כי יש לדחות טענות של המבקש כי קיבל את החלק הנ"ל בירושה משום ששמו לא מופיע בצווי הירושה. עוד טען, כי המבקש מתייחס לכך שהחל בפעולות רישום ואולם אפילו הערת אזהרה לא נרשמה.

ב"כ המשיב הוסיף, כי המבקש השתהה בהגשת הבקשה. כמו כן ציין, כי צירף לתגובתו תצהירים של המוכרים שמכרו את החלקים למשיב 1. לטענתו, הם הצהירו שעיבדו את החלקה נשוא התביעה במשך עשרות שנים, והמבקש מעולם לא התנגד לכך, ולא העלה אף טענה כנגד השימוש, החזקה ו/או הבעלות של המוכרים בחלק המערבי של החלקה.