פסק דין
1. התובעת היא מתווכת במקרקעין. ביום 8.8.07 חתמה הנתבעת על הסכם הזמנת שירותי תיווך מהתובעת, לצורך מכירת ביתה שבתל-מונד (להלן: הבית).
2.הבית נמכר ביום 19.6.08 לבני הזוג טלי ודורון סימון (להלן: הקונים), שאף הם חתמו על הסכם הזמנת שירותי תיווך מהתובעת. אין מחלוקת כי הבית נמכר תמורת 1,350,000 ₪.
3.הקונים שילמו לתובעת את דמי התיווך, אך הנתבעת דחתה את דרישת התובעת לתשלומם, בטענה שהתובעת לא היתה הגורם היעיל בקשירת העסקה, ואילו הנתבעת חתמה בינתיים על הזמנת שירותי תיווך, תוך מתן בלעדיות, אצל "סיטי האוז נכסים", ואף שילמה למתווכים אלה את דמי התיווך בקשר לעסקת מכר הבית.
4.התובעת טוענת כי לאחר חתימת הסכם התיווך על ידי הנתבעת היא הביאה אליה קונים פוטנציאליים רבים, וביניהם הקונים דנן. בתחילת מאי 2008 אושפזה התובעת בבית חולים, והנתבעת ידעה זאת. בתקופה זו חזרו הקונים והגיעו לבית בלעדי התובעת וסיכמו עם הנתבעת את תנאי המכירה, וזמן קצר לאחר מכן נחתם חוזה המכר.
התובעת טוענת כי היא קיימה קשר עם הנתבעת ועם הקונים ואף שוחחה עם הקונים על אפשרויות של שינויים בבית. התובעת טוענת כי אין בסיס לטענה כאילו לא היא היתה הגורם היעיל לקשירת העסקה, ובהתאם לכך - אין הצדקה לסירובה של הנתבעת לשלם לה את דמי התיווך.
5.בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובעת הציעה את הבית למכירה במחיר גבוה מדי
(1,600,000 ₪), בניגוד לבקשתה. עוד טענה כי אין זה נכון שהתובעת הראתה את הבית לקונים באפריל 2008, כטענת התובעת.
הנתבעת טענה כי לאחר שלא שמעה דבר מהתובעת זמן ממושך, הודיעה לה התובעת, בסביבות חודש אפריל 2008, כי היא מאושפזת בבית חולים, ומצבה אינו טוב (התובעת אושפזה בראשית מאי 2008). בנסיבות אלה התקשרה הנתבעת עם "סיטי האוז", בהסכם הזמנת תיווך מיום 14.5.08, והעניקה למתווכים אלה בלעדיות עד יום 1.1.09 (הסכם התיווך עם סיטי האוז צורף לכתב ההגנה והוגש גם כמוצג נ/ 1). הנתבעת טוענת כי היא הודיעה לתובעת על הסכם הבלעדיות עם סיטי האוז מייד עם חתימתו, אך התובעת כופרת בכך.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי סיטי האוז הציעו את הבית במחיר נמוך מזה שהציעה התובעת
(1,420,000 ₪, כפי שרשום בהסכם התיווך עם סיטי האוז). זמן מה לאחר חתימת הסכם התיווך עם סיטי האוז הגיעה הקונה אל הנתבעת, ונערכה עסקת המכר.
אין מחלוקת כי הנתבעת שילמה דמי תיווך לסיטי האוז (הקבלה צורפה לכתב ההגנה).
הנתבעת טוענת כי לאחר חתימת הסכם המכר דרשה ממנה התובעת דמי תיווך, אך הנתבעת השיבה לה דברים ברוח: 'הרי את יודעת שהיתה בלעדיות ל-סיטי האוז'.
6.בעדותה בביהמ"ש אמרה הנתבעת כי התובעת הביאה את הקונים לראות את הבית בשנת 2005, כיוון שגם אז רצתה הנתבעת למכרו. אותה עת לא היה הסכם תיווך בין התובעת לבין הנתבעת. הנתבעת העידה כי כבר בשנת 2005 רצתה הקונה לרכוש את הבית, אך אז לא הסתייע הדבר. הנתבעת מסרה כי בתקופה שמאז חתימת הסכם התיווך עם התובעת, באוגוסט 2007, ועד לאישפוזה של התובעת, בראשית מאי 2008, התובעת אמנם הביאה אנשים לראות את הבית, אך הקונים לא היו ביניהם. הנתבעת טוענת כי התובעת כלל לא הראתה את הבית לקונים בשנת 2008.
התובעת עימתה את הנתבעת עם כך שהקונים שילמו לה את דמי התיווך ביום 26.6.08 (הקבלה הוצגה), והם לא היו עושים כן אלמלא היתה זו התובעת שהראתה להם את הבית ותיווכה לקשירת המכר. התובעת הגישה אף את הסכם התיווך עמה, שהקונים חתמו ביום 11.10.07 (המוצג ת/ 1). לנתבעת לא היתה תשובה לעניין זה.
הנתבעת אישרה את דברי התובעת, כי היא הרשתה לה - בהיעדרה מן הבית - להיכנס אליו דרך הויטרינה של הסלון, על מנת להראותו ללקוחות.
התובעת עימתה את הנתבעת עם כך שביום 15.4.08 היא התקשרה אל התובעת בשעת צהריים, כשלידה הקונה, מר דורון סימון, והודיעה לתובעת שבכוונתה להביא לקוח. לדבריה, השיבה לה התובעת, כי היא אינה בבית, אך הנתבעת רשאית להיכנס לבית דרך הויטרינה (בדומה לרשות שנתנה לכך הנתבעת בהזדמנויות קודמות). הנתבעת הכחישה שהתובעת התקשרה אליה ביום 15.4.08. לשאלת התובעת: כיצד יכולה הנתבעת לזכור שדווקא במועד זה היא לא התקשרה אליה, השיבה הנתבעת, כי היא יודעת זאת כיוון שגב' טלי סימון (הקונה), טוענת שהיא לא הגיעה אליה עם התובעת במועד האמור. הנתבעת אישרה כי הכחשתה לגבי בואה של התובעת עם מי מהקונים, ביום 15.4.08, אינה מבוססת על זיכרון שלה אלא על דבריה של טלי. הנתבעת עומתה עם כך שדברי התובעת מתייחסים לדורון סימון בלבד, ולא לאשתו טלי. היא השיבה כי גם דורון וגם טלי מסרו לה, שאיש מהם לא הגיע עם התובעת לביתה במועד האמור.
הנתבעת לא חלקה על דברי התובעת, כי בעת שהיתה מאושפזת התקיימו ביניהן מספר שיחות טלפון לגבי הבית, אך היא חלקה על דברי התובעת, כי בשיחות אלה דובר על המשא ומתן עם הקונים סימון.
התובעת בעדותה הכחישה בתוקף את טענת הנתבעת כי היא הודיעה לה - בעת שהיתה מאושפזת - שחתמה על הסכם בלעדיות עם סיטי האוז. התובעת טענה כי הדבר נמסר לה רק בשלב מאוחר יותר, ביוני 2008, לאחר שדרשה מהנתבעת את דמי התיווך. לדבריה, ביקש אז גרושה של הנתבעת לקבל עותק של הסכם התיווך שבין הצדדים, ורק לאחר שקיבל אותו מסר לתובעת על הסכם הבלעדיות עם סיטי האוז.
מנגד טענה הנתבעת כי היא הודיעה לתובעת על הסכם הבלעדיות עם סיטי האוז ביום שנחתם (14.5.08). הנתבעת הסבירה כי ראתה זאת מחובתה להודיע לתובעת שהבית בבלעדיות, על מנת שהתובעת לא תשלח אליה לקוחות.