מחלוקת בין אחים בדבר זכויות ירושה במשק חקלאי

1.         לפניי שלוש תביעות, כאשר בעלי הדין הם בני משפחה אחת. התובעים הנם בעל ואישה אשר נישאו זל"ז בשנת 1976 (להלן: " התובעים"). הנתבעים הנם אחיו ואחותו של התובע (להלן: " הנתבעים").

תחילתם של ההליכים שלפניי הייתה עם הגשת בקשה למתן צו ירושה על ידי התובע, אחר עזבון אביו המנוח אשר הלך לבית עולמו ביום 20/12/78. הנתבעים התנגדו לבקשה זו והתיק הועבר לבירור לפני בית משפט זה (ת"ע 1971/04). בהמשך, הגישו התובעים תביעה בה ביקשו להצהיר עליהם כבעלים הבלעדיים של הזכויות בנחלה הידועה כחלקה __ גוש ___ וחלקה נוספת ששטחה 41 דונם הנמצאת במשבצת קרקעית של כ.ב. (להלן: " המשק" או " הנחלה"), ולחילופין, כי הנם היורשים המוכנים והמסוגלים לקיים את המשק בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965 (להלן: " חוק הירושה") (תמ"ש 3760/05). התביעה השלישית הוגשה על ידי הנתבעים, שעתרו לחיוב התובעים בדמי שימוש ראויים בעבור שימוש שעשו בחלקם היחסי במשק (תמ"ש 3761/05), וזאת במשך שבע שנים עובר להגשת התביעה. הדיון בשלושת התיקים התנהל יחדיו.

רקע עובדתי :

2.         התובע והנתבעים הם אחים ולהם שלוש אחיות, ר.נ. ז"ל, ש.ש ו-ח.כ, תאומתה של הנתבעת. ששת האחים הנם ילדיהם של בני הזוג ש. (א.) ו-צ.צ. ז"ל (להלן: " המנוחים" או "ההורים").

3.         המנוחים היו בחייהם בעלי זכויות חכירה בנחלה חקלאית בכ.ב. הנחלה מורכבת מחלקה א', הידועה כחלקה ___ גוש ___ ששטחה הרשום הנו 18,904 מ"ר, כאשר למנוחים זכויות חכירה לדורות הרשומה על שמם בלשכת רישום המקרקעין. יתרת הנחלה, חלקה ב', כוללת 41 דונמים ונמצאת במשבצת קרקעית של כ.ב. ומשמשת לעיבוד בלעדי של בעלי הנחלה.

4.         המנוחים התיישבו בנחלה והיו בעלי זכויות חכירה בה החל מיום 01/10/40, וזאת בהתאם להסכם שנחתם בין ההורים המנוחים לבין קרן קיימת לישראל (להלן: " קק"ל") ביום 22/10/41, אשר צורף כנספח לתצהירי הנתבעים בתמ"ש 3760/05. המנוחים התגוררו בצריף אשר היה בנחלה ובשני חדרים אשר היו צמודים לצריף.

5.         עיקר המחלוקת, נסובה סביב השאלה האם התובע הנו בבחינת 'בן ממשיך' כהגדרתו בחוק ועל כן יש להצהיר עליו ועל רעייתו כבעלי הזכויות הבלעדיים בנחלה. במידה והתשובה על כך הנה שלילית, יש לבחון מי הם בעלי הזכויות בנחלה, או מה היקף זכותם של כל אחד מיורשי המנוחים (ששת האחים) בנחלה. על מנת להכריע בשאלות האמורות, יש לברר תחילה מה היו זכויותיהם של המנוחים בנחלה, מה הן הפעולות שבוצעו בחייהם ביחס לזכויות אלה, האם הם הקנו אותה למי מהילדים עוד בחייהם או שאלה עוברות בירושה בהיותן חלק מעזבונם.

טענות התובעים  :

6.         התובעים עתרו לפסק דין הצהרתי לפיו הם זכאים להירשם כבעלים הבלעדיים של  הנחלה, ולחילופין, כי הנם היורשים המוכנים והמסוגלים לקיים את המשק ולהחזיק בו בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה, כל זאת מבלי לפצות את הנתבעים על דבר.

7.         לחלופי חילופין, ביקשו למנות שמאי מקרקעין שישום את שווי המשק בניכוי הוצאותיהם, תשלומיהם והשקעותיהם במשק במרוצת השנים. בנוסף, יש להפחית לטענתם, את דמי הטיפול בהורים, בהם נשאו במהלך השנים וקביעת תשלום לנתבעים בגין חלקם היחסי כיורשים על פי דין.

8.         התובעים גרים בנחלה ומקיימים את המשק תוך נשיאה בהוצאות השוטפות לתיפעולו. התובעים סילקו במהלך השנים את החובות אשר רבצו על המשק עוד מימי ההורים.

9.         להוציא את תקופת שירותו הצבאי של התובע, הוא סייע להוריו באחזקת המשק, הן מהבחינה הכספית והן מהבחינה המעשית, בעבודות במשק ובבית מגורי ההורים, במשך כל חייו.

10.        עוד בימי חייהם הביעו ההורים, לא אחת, את רצונם, כי המשק יעבור לתובע כ'בן ממשיך'. הנתבעים מעולם לא התנגדו לכך ואף תמכו בזאת.

11.        בשנת 1976, ולבקשת ההורים, עברו התובעים להתגורר במשק. התובעת סייעה אף היא בטיפול בהורים ובמשק.

12.        עם שובו של התובע למשק, נערכה פגישה משפחתית, בה השתתפו כל ששת האחים. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם האב השתתף בפגישה זו. הפגישה נערכה לאחר פטירתה של האם. במסגרת פגישה זו, הגיעו המשתתפים להסכמה, שנעשתה בהתאם לרצון ההורים, כי התובע יהיה ממשיך דרכם במשק. להלן עיקרי ההסכם:

א.         התובע יתגורר במשק ויטפל בהורים.

ב.         התובע ישא לבדו, ללא עזרת מי מאחיו, בהוצאות השוטפות של המשק ויסייע להוריו בסילוק החובות הגדולים שרבצו על המשק אותה עת.

ג.          התובע יטפל בכל ענייני המשק החקלאי שבנחלה.

ד.         אחיו ואחיותיו של התובע יהיו פטורים מכל תשלום או חוב בנוגע למשק, הן ביחס להוצאות השוטפות והן ביחס לחובות העבר.