מחיקת חוב ארנונה שהגישה עיריית ת"א נ' אלון ריבוע כחול בע"מ

בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף מהטעמים הבאים: העדר סמכות עניינית, התיישנות ושיהוי. עוד נטען, שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגד הנתבעת.

עיריית תל אביב (להלן – התובעת או העירייה) מבקשת לחייב את הנתבעת בתשלום חובות ארנונה הרשומים בספרי העירייה על שם חב' אוטו גולד 2001 בע"מ (להלן – אוטו גולד), בגין תקופה המתחילה ביום 1.9.2003 ומסתיימת ביום 31.12.2004.

התובענה הוגשה ביום 8.8.2013, כ – 9 שנים מתום התקופה נשוא התובענה. לפיכך ובהתאם לסעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958, התובענה התיישנה.

טענות הסף נטענו בהזדמנות הראשונה, בפתח כתב ההגנה, וניתן היה לצפות, שהתובעת תגיש כתב תשובה לכתב ההגנה, תוך התייחסות לטענות הסף. התובעת בחרה שלא להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה (ראו לעניין זה בספרו של טל חבקין, "התיישנות", נבו הוצאה לאור, עמ' 62).

מטבע הדברים, יש לדון תחילה בטענת העדר הסמכות העניינית הנטענת על ידי הנתבעת. לטענת הנתבעת, הסמכות העניינית לדון בתובענה הינה של ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית תל אביב יפו (להלן – ועדת הערר). כשם שטענת נישום, כי אינו מחזיק בנכס מצויה בסמכות ועדת הערר, הרי שגם טענת התובעת, כי הנתבעת החזיקה בנכס, מצויה בסמכות ועדת הערר או בית המשפט לעניינים מנהליים. התובעת עצמה מעלה טענות לסילוק על הסף נגד נישומים אשר תובעים, בבית משפט, השבת ארנונה ששולמה ביתר וזאת לאור העדר סמכות עניינית. בכך פועלת העירייה בחוסר תום לב. עוד טוענת הנתבעת, שמדובר בנכס שחויב על שם מחזיק אחר, הוא אוטו גולד. כעת, מנסה התובעת לשנות את החלטת מנהל הארנונה בדבר המחזיק ולקבוע, כי הנתבעת היא המחזיקה. לגישת הנתבעת, לצורך שינוי ההחלטה בדבר המחזיק, על מנהל הארנונה בעירייה להוציא שומה חדשה לנישום הנכון לשיטתו. הניסיון לבטל את החיוב הראשון באמצעות הגשת תביעה אזרחית הוא, לטענתה, ניסיון לעקוף דרכי מנהל תקינים. התובעת מבקשת, שבית המשפט ייכנס לנעלי מנהל הארנונה ויוציא שומות חדשות חלף השומות שהוצאו לאורך השנים לנישום אחר.

לטענת התובעת, סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו – 1976 (להלן – חוק הערר) מפנה את "מי שחוייב", כלומר את הנישום, להשיג בפני מנהל הארנונה בטענה שאינו מחזיק בנכס. לטענתה, סעיף זה אינו מגביל את העירייה לדרך הפניה למנהל הארנונה והיא רשאית לפנות לבית משפט אזרחי, בתביעה אזרחית. תגובת העירייה לקונית ואינה מתייחסת למלוא טענות המבקשת.

דיון

התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת "בתשלום חובות ארנונה, הרשומים בספרי התובעת על שם חב' אוטו גולד בע"מ" (כאמור בפתח כתב התביעה). לטענת התובעת, הנתבעת היא בגדר "מחזיקה" בנכס המצוי ברחוב פנקס 48, תל אביב. על כן, היא מחויבת לשאת בתשלומי הארנונה אשר הוטלו על הנכס כדין על ידי התובע. עוד נטען בכתב התביעה, ש"הנתבעת לא הגישה השגה נגד חיובה הנ"ל ולפיכך החוב הנתבע הינו חלוט ובר גבייה וזאת בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו – 1976" (סעיף 20 לכתב התביעה).

ארנונה כללית היא במהותה "מס" (עע"ם 3447/12 מפעלי תרנ"א מלונאות ונופש בע"מ נ. עיריית חדרה). על מנת שרשות מקומית תהיה רשאית להגיש תובענה משפטית בגין אי תשלום ארנונה, צריכים להתקיים מספר תנאים מוקדמים (ה. רוסטוביץ, מ. וקנין, נ. לב, ר. כהן כספי "ארנונה עירונית", מהדורה חמישית, ספר שני, עמוד 886). התנאי הראשון הוא, שחל אירוע מס. התנאי השני הוא, שהוצאה שומת ארנונה. לדעת המלומדים הנ"ל "... ללא אירוע מס לא נוצרה חבות רעיונית בארנונה ולא נוצר חוב. ללא הוצאת שומת ארנונה לא הפכה החבות הרעיונית לחוב קצוב המושת על נישום פלוני בגין נכס מסוים. ברי, כי בטרם חל מועד התשלום לא נוצר חוב בר גבייה..." (שם, הדגשה הוספה).