מזרחי נ' מועצה מקומית אורנית

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה מיום 13.02.11 בת"ק 31353-11-10 (כב' השופטת ח. קיציס), הדוחה את התביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבה.

כעולה מפסק דינו של בימ"ש קמא, הגיש המבקש תביעה כספית כנגד המשיבה, שהיא מועצה מקומית, בסך 10,000 ₪, בשל כך שבנו של המבקש איבד מכשיר טלפון סלולרי (להלן "המכשיר") בעת שהשתתף בחוג המופעל ע"י המשיבה.

המבקש, אשר ראה את המשיבה כאחראית לאבדן המכשיר הגיש תביעה ע"ס 10,000 ₪ ע"פ הפירוט הבא: שווי המכשיר בסך 1,900 ₪, טרחה בגין הגשת התביעה- 2,100 ₪, עוגמת נפש לתובע- 2,000 ₪, וכן "עוגמת נפש ובושה לבן יונתן שנאלץ להשתמש במכשיר חלופי פשוט למשך כשנה- 4,000 ₪".

כאמור, התביעה נדחתה מהטעם שהמבקש לא הראה כל מקור לביסוס אחריות המשיבה לאבדן המכשיר, למעט טופס ההרשמה לחוגים בו נאמר כי "המועצה איננה אחראית על כל נזק/גוף/רכוש לגבי מי שמופיע לחוגים, מבלי שיבצע הרשמה במועצה". טוען המבקש כי מאחר והוא ביצע הרשמה, אחראית המשיבה לאובדן המכשיר שארע בתחומה.

דין הבקשה להידחות.

תחום התערבותה של ערכאת הערעור בפסקי הדין של בית משפט לתביעות קטנות הינו מצומצם ביותר.

ר' לעניין זה רע"א 4122/06 ד"ר צבי מעוז נ' יעקב מיכאלה:

"הליך תביעות קטנות נועד לפתרון סכסוכים בגובה כספי נמוך, ועל כן נקבעו לו כללים מיוחדים של גמישות הן בסדרי דין... נוכח ערכן של התביעות ומשיקולי יעילות גם לא נקבעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, אלא ניתן ערעור ברשות בלבד. ממילא המשוכה שקבע המחוקק גבוהה, מעבר להליך רגיל בבית משפט השלום, ולשאלת ההתערבות בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות לגופו קודמת השאלה של עצם מתן הרשות לערער...".

בעניין שבפני לא מצאתי כי נפלה שגגה בנימוקי בית משפט קמא לדחיית הבקשה.

אכן, המבקש לא שיכנע בדבר אחריותה של המשיבה לפצות את המבקש בנזקים שארעו לבנו בעת שהשתתף בחוג שהפעילה המשיבה, נזק שאין לו כל קשר לחוג עצמו.

לטענות המבקש לפיהן, כביכול, הינו מבוטח של המשיבה, אין כל בסיס, לא בעובדות המקרה שבפני ולא בדין.

מהפן העובדתי המבקש לא הוכיח רשלנות בפעולותיה של המשיבה, והיא איננה אחראית למעשיו של קטין שאיבד מכשיר יקר שניתן לו על ידי הוריו, מבלי שיהיה במכשיר צורך ישיר לחוג בו השתתף הקטין.

יותר מכך, התביעה ע"ס 10,000 ₪ בגין נזק ישיר נטען בסך 1,900 ₪ היא תביעת סרק קנטרנית וטורדנית, שלא היה לה מקום, ואך חסד עשה בית משפט קמא עם המבקש כאשר נמנע מלחייבו בהוצאות.

הבקשה נדחית.

המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ₪.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"א, 29 מאי 2011, בהעדר הצדדים.