מזרחי נ' לוגסי

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבע להוסיף ולשלם לידיו את יתרת התשלום בגין עבודות בניין שבוצעו עבורו.

במסגרת כתב התביעה טען התובע כי הוסכם בין הצדדים כי כנגד ביצוע עבודות שפורטו בהצעת המחיר, ישולם לתובע סך של 56,260 ₪.

הגם שלשיטת התובע בוצעה העבודה במלואה , נותר הנתבע חייב סך של 16,708 ₪, וסירב לשלם את יתרת החוב.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי שילם את מלוא הסכום שסוכם בין הצדדים בהיקף של 48,500 ₪ וכי ממילא לא היה מקום לתשלום זה עקב ליקויים שונים שנמצאו בעבודתו של התובע.

עוד נטען בכתב ההגנה כי הצעת המחיר שצורפה לכתב התביעה אינה הצעת המחיר המקורית שכן במסמך המקורי פורטו התשלומים בגין כל רכיב של העבודה ומכאן שאין ליתן משקל כלשהו לנספח שצורף לכתב התביעה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. להלן טעמיי.

מצאתי את עדותו של התובע בפני כמהימנה. דומה כי מדובר באיש מקצוע אשר כל בקשתו הינה לקבל את התמורה עליה הוסכם עם הצד השני. דווקא העובדה כי עדותו לא היתה מתוחכמת ונאמרה בפשטות, חיזקה את התרשמותי הבלתי אמצעית שיש ליתן אמון בגרסתו.

התובע הציג לעיוני במהלך הדיון את הצעת המחיר המקורית. (סומן ת/1).

מדובר במסמך שברור על פניו כי לא נעשה בו כל שינוי והוא אחיד וברור על פניו.

ממסמך זה עולה במפורש כי שיעור התמורה עליו הוסכם בין הצדדים עומד על 48,500 בתוספת מע"מ כדין. נוכח כך, טענת הנתבע על פיה הוסכם על שיעור של 48,500 ₪ כולל מע"מ, נסתרת.

הדעת נותנת כי ככל שהוסכם בין הצדדים כי הסכום דנן כולל מע"מ, היה הדבר בא לידי ביטוי מפורש במסגרת ההתקשרות ביניהם.

זה המקום לציין כי הגם שהנתבע הודה כי פגש את התובע במשרדו ביום 1.3.10, שהוא מועד עריכת מסמך ת/1, והגם שאמר כי ייתכן והחתימה המופיעה על גבי הצעת המחיר היא חתימתו, עדיין ביקש לטעון כי קיים מסמך אחר, מפורט יותר. מסמך זה לא הוצג בפני ולא הובאו ראיות כלשהן אשר יש בהן כדי ללמד על קיומו של מסמך נוסף.

גם טענותיו של הנתבע על פיהן כוללת הצעת המחיר הצעה להתחלת העבודה קודם למועד חתימת זיכרון הדברים, אין בה כדי מענה לשאלה הפשוטה מדוע חתם הנתבע על מסמך שהוא סבור שאינו משקף את הסכמות הצדדים.

טען הנתבע כי שולם על ידו סך של 8,400$ במזומן. עם זאת הנתבע לא הביא ולו ראשית ראייה לביצועו של תשלום זה.

לא סביר בעיני כי אדם משלם לאיש מקצוע סך של 33,350 ₪ ואינו מקבל קבלה או אישור אחר בכתב על ביצוע התשלום.

זאת ועוד, הנתבע יכול היה להציג אישור או ראייה על משיכת הכספים או מקור העברתם, ואולם גם ביחס לכך לא הוצגה לי ראייה כלשהי.

גם באשר לדרך חישוב שער הדולר אל מול הסכום הנקוב לא הוצגו לי ראיות כלשהן, ולכאורה מדובר היה בטענה בעלמא.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי סכום זה שולם עם תחילת העבודה. ככל שהיה ממש בטענת הנתבע על פיה סירב התובע ליתן בידו חשבונית או קבלה על ביצוע תשלום זה, יכול היה להעלות טענות בעניין זה במהלך ביצוע העבודה או כתנאי לביצועם של תשלומים הנוספים. העובדה כי לכאורה המשיך לשלם את הכספים גם לאחר אותו מועד, מקשה עלי לקבל את גרסתו.

מהותית, לא הוצגה לעיוני ולו פנייה אחת בנושא זה קודם למועד הגשת כתב ההגנה.