מזרחי נ' אבורמוביץ

החלטה

פסה"ד יינתן בסוף היום ויישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום ט' אב תש"ע, 20/07/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

פסק דין

התובע הגיש תביעה בגין נזק שארע לרכבו בעקבות תאונת דרכים ביום 11.12.09. לגרסת התובע, בכביש הגישה בנמל התעופה בן גוריון האט את רכבו ועצר אחרי רכב שעצר לפניו, הנתבעת לא הספיקה לבלום ופגעה עם חזית רכבה מאחורי רכבו.

הנתבעת מכחישה את העובדות, ולגרסתה באמצע כביש מהיר עצר התובע עצירה מוחלטת, הנתבעת עצרה אחריו מבלי להבין מדוע עצר הנתבע לפתע, ולאחר מספר שניות החל התובע בנסיעת רוורס ופגע בחוזקה ברכב הנתבעת.

שמעתי את שני הנהגים מעידים בפניי, ואף שמעתי את עד ההגנה שהינו בעלה של הנתבעת אשר ישב לידה בעת קרות התאונה. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת האחריות ובשאלה העובדתית, האם התאונה ארעה בעת שהתובע היה בעצירה או בעת שהתובע היה בנסיעה אחורנית.

שני הצדדים מודים, כי מדובר בכביש רחב בעל שלושה נתיבים, כשהנסיעה בכביש זה היא במהירות גבוהה באופן יחסי. בנסיבות אלה, אין כל היגיון לעצירה פתאומית של רכב התובע. אחד ההסברים ששמעתי מעדי ההגנה בעדותם, היא בעובדה כי עצירת רכב התובע היתה מספר מטרים לאחר פנייה ימינה לחניון ציבורי. ההנחה היא על פי גרסת ההגנה, כי התובע פספס את הפנייה ימינה וביקש לחזור בנסיעת רוורס לאותה פנייה. שמעתי את התובע מעיד בפניי, לדבריו אין לו כל צורך בכניסה לחניון ציבורי. מדובר ברכב הסעות, התובע היה בדרכו להסיע נוסע לנתב"ג, היה עליו להוריד את הנוסע בסמוך לטרמינל ולהמשיך בנסיעתו. לא היה לו כל צורך להיכנס לחניון כלשהו כדי להחנות את רכבו.

נציג חב' הביטוח טען בפניי, כי העובדה שלא הובא לעדות אותו נוסע משמשת לרועץ לתובע . לגרסת התובע, אותו נוסע ישן והתעורר רק כתוצאה מהחבטה, ולפיכך לא יכל לסייע בעדותו לבירור האמת.

מאחר והפגיעה היא בחלק האחורי של רכב התובע, קיימת חזקה כי האשם ברכב הפוגע הוא הרכב שנסע מאחורי הרכב הנפגע, אלא אם כן חזקה זו תופרך ע"י עדויות. היינו, נטל השכנוע מונח על כתפי הנתבעת להוכיח כי התובע נסע רוורס. נטל זה איננו עניין של מה בכך, שכן אין מדובר בתאונה בחניון או במקום בו נסיעה אחורנית היא שגרתית, אלא מדובר בכביש מהיר בעל מספר נתיבים ולא ברור מדוע הנתבעת אם ראתה את התובע עוצר עצירה מוחלטת מבעוד מועד, עצרה אחריו מבלי שניסתה לעקוף אותו באחד משני הנתיבים שהיו לשמאלו.

אינני סבורה שהנתבעת הרימה את נטל השכנוע להוכיח כי מדובר בנסיעת רוורס באמצע כביש מהיר, מאחר ואני מקבלת את גרסת התובע כי לא היה לו כל צורך להיכנס לחניון ציבורי לאור העובדה שהיה בנסיעת עבודה להוביל נוסע לטרמינל, הרי קשה לחשוב על סיבה אחרת של עצירה באמצע נתיב נסיעה, ובנסיבות אלה גרסת התובע כי עצר לאור האטת הרכב שמלפניו, היא גרסה שמתיישבת עם נסיבות התאונה.

אני מקבלת אפוא את התביעה, ומחייבת את הנתבעת בסכום הנזק בסך של 1,445 ₪, בתוספת 450 ₪ שכ"ט שמאי, ובסה"כ 1,895 ₪, בתוספת החזר אגרה בסך 50 ₪, ובהוצאות הליך זה בסך 250 ₪.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים.

ניתנה והודעה היום ט' אב תש"ע, 20/07/2010 בהעדר הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה