מזרחי ואח' נ' פייר ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעה כספית ותביעה שכנגד בגין נזקי רכוש אשר הוגשו בסדר דין מהיר.

כמצוות מתקין התקנות, פסק הדין קצר, תמציתי ויידרש לעיקרי טענות הצדדים.

2.התובע הוא בעלים של רכב מסוג וולבו (להלן:"וולבו").

ביום 30.4.13 נהג בוולבו בנו, הוא הנתבע שכנגד, מר אור מזרחי.

מר אור מזרחי העיד, כי ביום 30.4.13 הוא עמד בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים ברחוב אלופי צה"ל שבחולון כאשר מופע הרמזור אדום. בעוד מופע הרמזור מתחלף לירוק נותר מר מזרחי עומד ברמזור כאשר לפתע הרכב מסוג יונדאי (להלן:"יונדאי"), הנהוג על ידי נתבע 2, אשר עמד בנתיב הימני "חתך" אותו, כשהוא מבקש להיכנס לפני הוולבו ותוך כדי כך פגע בוולבו בחלק הימני קדמי.

עוד העיד מר אור מזרחי, כי כאשר הנהגים עצרו לצורך החלפת פרטים היתה אמרתו הראשונה של הנתבע 1 כי הוא יאלץ לשלם השתתפות עצמית של שבע מאות דולר.

לחיזוק טענתו כי דבריו אמת, העיד מר אור מזרחי כי אם היה מפעיל את בטוח הרכב היה משלם השתתפות עצמית של 1400 ש"ח ולא מממן את עלות התיקון במלואו.

3.יש לציין, כי בוולבו הינו נוסע נוסף אשר אף הגיש תצהיר בתמיכה לתביעה. אולם, הנוסע לא התייצב למתן עדות.

בחקירתו הנגדית אישר מר אור מזרחי, כי הוא חתם על הודעה על תאונת דרכים בחברת בטוח איילון ובין היתר כתב "רכב שלי עמד בנתיב השמאלי". עוד אישר מר אור מזרחי, כי לנתיב השמאלי המיועד לפניה שמאלה, רמזור נפרד בעוד שלנתיב האמצעי והימני רמזור אחר.

4.הנתבע 1 העיד, כי הוא עמד בנתיב האמצעי, המיועד לנסיעה ישר, ברחוב אלופי צה"ל שבחולון, כאשר מופע הרמזור אדום, עוד עולה מעדותו כי הנתיב השמאלי מיועד לפניה שמאלה בלבד ולו רמזור נפרד. הוא הוסיף והעיד כי שעה שמופע הרמזור בנתיב הנסיעה שלו התחלף מאדום לירוק, נותר מופע הרמזור בנתיב השמאלי המיועד לפניה שמאלה, אדום.

עוד העיד הנתבע 1, כי כאשר התחלף מופע הרמזור בנתיבו מאדום לירוק, הוא החל בנסיעה איטית. תוך כדי כך הוולבו שעמד בנתיב השמאלי, המיועד לפניה שמאלה בלבד, "חתך" וסטה ימינה ונסע ישר מבלי לאותת ואזי התרחשה התאונה.

5.הנתבע 1 הכחיש כי אמר למר אור מזרחי בעת החלפת הפרטים כי יאלץ לשלם השתתפות עצמית ולחיזוק עדותו הוגש מסמך של הנתבעת 2, היא בעלת הרכב, כי "המחזיק ברכב (הנתבע 1 – התוספת שלי א. ב.) לא חוייב בהשתתפות עצמית בגין התאונה הזו".

בהודעתו לנתבעת 2 כתב הנתבע 1 כך :"שלושה נתיבים נתיב שמאלי פונה לשמאל נתיב אמצעי ישר ונתיב ימני ישר וימינה, נסעתי בנתיב האמצעי לעבור את הצומת במהירות 20 קמ"ש רכב צד ג' (רכב התובע – התוספת שלי א.ב.) עמד ברמזור אדום בנתיב שמאלי במהלך העמידה מרמזור צד ג' עבר לנתיב אמצעי בלי איתות".

6.התובע מבקש כי בית המשפט יפסוק לו את נזקיו וידחה את התביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבעת 2 לכיסוי נזקיה.

בסיכומיו נטען מפי התובע, כי העד שנסע בוולבו לא הגיע למתן העדות, כי "יש כמה בעיות איתו". עוד נטען מפי התובע, כי היה פשוט יותר לשלם את ההשתתפות העצמית מאשר את מלוא הנזקים ומכאן מבקש התובע כי תתקבל עדותו של מר אור מזרחי כמהימנה. עוד הלין התובע כי הנתבעת 2 הגישה את התביעה שכנגד באיחור רב וגם מכך מבקש ללמד שאין היא מאמינה בגרסתה.

מאידך, נטען מפי הנתבעת 2, כי החלטה להגשת התביעה שכנגד התקבלה עם הגשת תביעת התובע והיא בקשה שביהמ"ש ידחה את התביעה על סמך הראיות שהוגשו ויקבל את התביעה שכנגד.

7.העדות שבאה מפי התביעה היא עדות יחיד של קרוב משפחה, הוא בנו של התובע, המעוניין בתוצאות ההליך. אין לפני בית המשפט כל ראיה אובייקטיבית מחזקת, המאפשרת לבית המשפט להסתמך על עדותו. לא די במקרה כזה באזהרה עצמית, במיוחד שעה שקיים עד אשר נכח בתאונה ולא הוכח לפני בית המשפט שנעשה מאמץ כלשהו לזמנו למתן עדות.

לא זו אף זו, עדות מר אור מזרחי נסתרת למול הודעתו לחברת הבטוח, ממועד סמוך לתאונה, שם הוא כותב שרכבו עמד בנתיב השמאלי. דהיינו, קיימת לפנינו גרסה כבושה של מר אור מזרחי אשר בתחילה מסר כי הוולבו עמד בנתיב השמאלי. בכך מחזק מר אור מזרחי את גרסת הנתבע 1. רק במהלך עדותו בבית המשפט שינה מר אור מזרחי את גרסתו והעיד כי הוולבו עמד בנתיב האמצעי.

מאידך, עדות הנתבע 1 היתה מהימנה. גרסתו כפי שבאה לפני בית המשפט נתמכת בהודעתו לנתבעת 2 ממועד סמוך לתאונה. יתרה מזו אין המדובר בעדותו של בעל עניין, שכן המדובר במי ששכר רכב ולא חוייב בהשתתפות עצמית. ראו אישור הנתבעת 1.