ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
4009-09
12/04/2010
|
בפני השופט:
ארנון דראל
|
- נגד - |
התובע:
1. אדם מזרחי 2. רותם מזרחי 3. יצחק אלאלוף 4. דור הרוש
|
הנתבע:
1. נצה דיין 2. חברת דיזנהוז-יוניתרס
|
פסק-דין |
1. התובעים, ארבעה חיילים משוחררים, רכשו מהנתבעת מס' 2, סוכנות נסיעות, (להלן:
"הסוכנות") כרטיסי טיסה לטיול בתאילנד ובהודו. מטעם הסוכנות טיפלה בתובעים הנתבעת מס' 1, גב' נצה דיין. כרטיסי הטיסה נרכשו מהצד השלישי (להלן:
"אל-על") והם כללו בין היתר טיסה מתאילנד להודו וטיסה מהודו לישראל. שתי הטיסות האלה עומדות במרכזה של התביעה.
2. לטענת התובעים בעת שהגיעו ביום 16.6.09 בשעה 05:00 לערך לטיסה שתוכננה מתאילנד להודו ואמורה הייתה לצאת בשעה 07:45 באמצעות חברת התעופה "תאיי" התברר להם כי הם אינם רשומים לטיסה זו. התובעים, שהגיעו לשדה התעופה עם סכום כסף זעום, נאלצו להישאר בתאילנד למשך כ- 10 שעות ויצאו בטיסה מאוחרת יותר. באותו זמן בהיעדר מקום לשהות בו פנו התובעים לבית חב"ד והמתינו. עם הגיעם להודו בשעה מאוחרת נתקלו התובעים בקשיים של ממש ללא מקום ללון בו ובחשיכה מוחלטת והם תארו את מה שעבר עליהם עם הגעתם כחוויה לא נעימה. בנוסף היו אמורים התובעים לפגוש בהודו עם הגיעם זוג חברים והיה חשש כי בשל העיכוב לא יוכלו להיפגש עם חבריהם אך בסופו של דבר המפגש התקיים באיחור של יממה.
3. בנוסף הקדימה אל-על את טיסת החזרה של התובעים לישראל ביום אחד והטיסה נערכה ביום 13.7.09 במקום 14.7.09. הודעה על ההקדמה נמסרה לתובעים על ידי חבריהם אך לטענתם נגרם להם בשל ההקדמה הפסד של יום טיול אחד.
4. בגין האירועים המתוארים לעיל: ההישארות למשך 10 שעות בתאילנד; ההגעה המאוחרת להודו על הכרוך בה; החשש מכך שלא יפגשו עם חבריהם וכן בשל הפסד יום הטיול שנבע החזרה המוקדמת מבקשים התובעים פיצוי בסכום של 2,500 ש"ח לכל אחד.
5. אין למעשה מחלוקת שהסיבה לתקלה נעוצה בהקדמת הטיסה ביום אחד שנעשתה על ידי אל-על מ
'שיקולים מסחריים'. בשל הקדמה זו קוצר הטיול ביום וכן לא היה מנוס מהוצאת כרטיסי טיסה אלקטרוניים חלופיים דבר שהביא ככל הנראה לתקלה שגרמה לכך ששמם של התובעים לא נכלל בין הנוסעים בטיסה מתאילנד להודו.
6. הנתבעות טוענות כי אינן חבות כלפי התובעים שכן לא נפל כל פגם בהתנהלותן ולחילופין תולות באל-על את האחריות למה שאירע. אל-על מצדה סבורה שנהגה כפי שהיה עליה לנהוג ומכל מקום היא אינה חבה בפיצוי.
7. לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולחייב את הסוכנות בפיצוי התובעים ואת אל-על בהשבת סכום הפיצוי לסוכנות.
8. בין התובעים לבין הסוכנות נכרת חוזה ולפיו מכרה הסוכנות לתובעים שירותי הטסה באמצעות אל-על. מקום בו הופר החוזה ושירותי ההטסה מתאילנד להודו לא סופקו כמוסכם הרי שעל הסוכנות לפצות את התובעים בשל הנזק שנגרם להם עקב ההפרה. הפרת החוזה באה לידי ביטוי בכך שלא סופקה לתובעים הטיסה שהוזמנה על ידם במועד שבו הוזמנה וכן כי הטיסה שהוזמנה בחזרה לישראל סופקה במועד מוקדם יותר. זאת ועוד בכל הנוגע לטיסה מתאילנד להודו היה על הסוכנות לוודא כי הכרטיסים תוקנו כנדרש; הודעה מתאימה נמסרה לחברות התעופה השונות על ידי אל-על; נקלטה על ידן ותבוצע.
9. אף שהסוכנות חייבת כלפי התובעים הרי שאל-על חבה בשיפוי מלא כלפי הסוכנות. בחירתה של אל-על משיקוליה ה'מסחריים', שלא הוברר בדיון מה טיבם, לבטל טיסה ולהקדימה ביום אחד היא שגרמה לתקלה ומקום בו אל-על משנה את מועד הטיסה עליה לנקוט בכל הצעדים הנדרשים כדי להבטיח כי כל הטיסות האחרות הכלולות בכרטיס יוותרו בעינן ולא ימחקו כפי שקרה. במשלוח הודעה לסוכנות ולחברות התעופה האחרות אין די והחובה המוטלת על המוביל האווירי במקרה זה היא לוודא שהדברים התקבלו והרישום החוזר לטיסה, שבוטל עקב שינוי הכרטיס, הוא נכון. איני סבור כי טענת אל-על שמדובר בכשל של חברת תאי יכולה לסייע בידה. אל-על התחייבה לספק טיסה באמצעות מוביל אווירי אחר ומשלא סיפקה אותה במועד עליה לפצות את הנתבעות על הסכום אותו תחוייבנה לשלם לתובעים.
10. כך הדבר גם באשר להקדמה. איני סבור כי אל-על יכולה להישמע בטענה שעל פי סעיף 9 לתנאי החוזה היא רשאית לשנות את מועדי הטיסות על דעת עצמה וללא שהיא נוקטת ולו צעד מינימאלי כדי לבדוק עם לקוחותיה האם אין מקום להציע להם חלופות אחרות לבד מהקדמת הטיסה ביום (למשל בדרך של הפנייתם למוביל אווירי אחר שיכול להטיסם במועד שנקבע או כל פתרון אחר). ספק אם הפרשנות שניתנה לסעיף זה על ידי אל-על ממלאה את חובתה החוזית להתנהגות בתום לב ובדרך מקובלת.
11. זאת ועוד אף לפי סעיף 9 לתנאי החוזה מוטל על המוביל האווירי לעשות את
מיטב המאמצים להוביל את הנוסע ואת הכבודה בזמן 'מתקבל על הדעת'
. אל-על לא עמדה בנטל המוטל עליה להראות כי אכן עשתה את 'מיטב המאמצים' בטרם הקדימה את מועד הטיסה.
12. באשר לנזקים - נוכח האמור לעיל עוגמת נפש בעת השהייה בתאילנד ובעת ההגעה להודו ובשל אובדן זמן השהייה בחו"ל. אני מעריך את ההפסד שנגרם לכל אחד מהם בסכום של
1,000
ש"ח לכל אחד.
13. לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובעים סכום של
4,000
ש"ח. עוד תישא הנתבעת מס' 2 בהוצאות התובעים בסכום של
400
ש"ח. התביעה נגד נתבעת מס' 1 נדחית. אין צו להוצאות במערכת היחסים בין התובעים לבינה.
14. הצד השלישי תשפה את הנתבעת מס' 2 בגין הסכומים שתשלם לתובעים -
4,400
ש"ח - וכן תישא בהוצאותיה בסכום של
400
ש"ח נוספים.
15. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי הצדדים.
מובא לידיעת הצדדים כי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 15 יום ממועד ההמצאה שלו לידיהם.
ניתן היום, כ"ח ניסן תש"ע, 12 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.