תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
|
722-01-11,2267-02-11
09/10/2011
|
בפני השופט:
ראובן שמיע
|
- נגד - |
התובע:
דומיקאר בע"מ
|
הנתבע:
אבירם מזרה
|
פסק-דין |
פסק דין
בפני שני תיקים שאוחדו ת.א. 2267-02-11 ות.ק. 722-01-11.
ת.א 2267-02-11
התובעת מבקשת לחייב את הנתבע במסגרת תיק זה בסך 6,655 ₪
על פי כתב התביעה, ביום 21.09.10 בירושלים, עת נסע הרכב הנפגע, סטתה לפתע הפוגעת מנתיב נסיעתה לעבר נתיב נסיעת רכב התובעת והסבה לו לנזקים.
בכתב ההגנה נטען כי למרות שהוגשה תביעה על ידי הנתבע נגד נהגת הרכב שבבעלות התובעת בתאריך 27.12.10 בגין התאונה נשוא תביעה זו, הגישה התובעת תביעה נגד הנתבע בגין אותה התאונה ומבלי לגלות דבר קיומה של עובדה מהותית זו לביהמ"ש.
עוד טוען הנתבע כי ביום 21.09.10 בשעה 18:00 או בסמוך לכך, בעת שנסע הנתבע עם מכוניתו מדגם "שברולט קרוז" מקניון מלחה, ירושלים, לכיוון שכונת גילה ברח' בנבנישתי, נסע הנתבע בנתיב השמאלי ביותר, כדי לפנות לגילה בהמשך.
לפתע, בעוד הנתבע במהלך הפנייה ימינה לכיוון גן החיות התנכי בדרך לכיוון גילה,סטתה לפתע לעבר מכוניתו מכונית מדגם "מאזדה" וחבטה בכנף השמאלית קדמית של המכונית, תוך שהנתבע מסיט במהירות ההגה ימינה כדי לברוח ממנה ולצמצם את הפגיעה.
כתוצאה מהתאונה נחבטה הכנף השמאלי של השברולט, נוצרו בה שקעים ושריטות.
המאזדה מאידך עקפה את המכונית באופן לא מוצלח, סטתה עם המכונית לנתיב נסיעת הנתבע תוך פגיעה בה, והמשיכה בנסיעתה בנתיב הימני כאשר היא מותירה את מכוניתו של הנתבע מאחור.
הנהגת המשיכה בנסיעתה כשהנתבע דולק אחריה, צופר לה מספר פעמים, ומחליף לסירוגין לאורות גבוהים כדי לגרום לה לעצור מיידית לצידי הדרך, כדי לקבל ממנה פרטים ולהתרשם מהתאונה. הנהגת הואילה לעצור רק כעבור נסיעה של כ-100 מטר ולאחר כמה דקות הואילה לצאת מרכבה ולמסור לנתבע פרטים רלוונטיים. הנתבעת ציינה שזהו רכב של העבודה.
מיקום החבטה בכנף המכונית מחזק התובנה כי התובעת חלפה עם מכוניתה דרך נתיב הנסיעה של הנתבע תוך כניסה לנתיבו.
ב-06.06.10 שלח הנתבע לנהגת המאזדה מכתב דרישה לפיצוי הנתבע בגין כל הנזקים. במענה למכתבו של הנתבע שלחה נהגת המאזדה מכתב הכולל טיעונים שלטענת הנתבע אינם מתיישבים עם העובדות וההיגיון הפשוט.
ת.ק 722-01-11
על פי כתב התביעה בת.ק. 722-01-11 ביום 21.09.10, בשעה 18:00 או בסמוך לכך בעת שנסע התובע עם מכוניתו מדגם "שברולט קרוז" מקניון מלחה, ירושלים, לכיוון שכונת גילה ברח' בנבנישתי, נסע התובע בנתיב הימני ביותר, כדי לפנות לגילה ימינה בהמשך.
לפתע כשהתובע היה לאחר הפנייה ימינה לכיוון גן החיות התנ"כי בדרכו לכיוון גילה, סטתה לפתע לעבר מכוניתו מכונית מדגם "מאזדה" וחבטה בכנף השמאלית קדמית של המכונית, תוך שהתובע מסיט במהירות את ההגה ימינה כדי לברוח ממנה ולצמצם הפגיעה.
כתוצאה מהתאונה נחבטה הכנף הקדמית של השברולט, נוצרו בה שני שקעים ושריטות. המאזדה מאידך , עברה המכונית והגיעה לנתיב הנסיעה של התובע.
לאחר התאונה, המשיכה הנתבעת בנסיעתה, כאילו לא קרה דבר או גם כתוצאה מכך שלא הייתה ממוקדת בנהיגה, כאשר התובע צופר לה מספר פעמים ומחליף לסירוגין לאורות גבוהים כדי לגרום לה לעצור מיידית לצדי הדרך.
לאחר נסיעה של עוד כ-100 מטר, הואילה הנתבעת לעצור בצידי הדרך. התובע נאלץ לצאת ממכוניתו ולגשת אליה לתא הנהג, כדי לבקש ממנה לצאת ממכוניתה.
התובע ניגש לחלון המאזדה, בעוד הנתבעת יושבת בתוכה באופן פאסיבי, עם חלון סגור, והתובע נקש בחלון מכוניתה השמאלי ורק אז הואילה הנתבעת לצאת ממכוניתה ומסרה לתובע פרטיה הרלוונטיים.