מזונות מינימאליים

א.        הרקע והשתלשלות ההליכים עד הלום:

1.         בפניי תביעה לפסיקת מזונותיו של הקטין י.ב.ס יליד 22/10/08 (להלן: " הקטין").

2.         המדובר בקטין שנולד לצדדים כתוצאה מיחסיהם המשותפים ללא שהם נישאו זו לזה, כאשר בינתיים הם נפרדו וכל צד פנה לדרכו, ואף קשר את עתידו עם בן/בת זוג אחר /ת. 

3.         ביום 12/10/10 נעתרתי לתביעת האבהות שהוגשה בעניינו של הקטין במסגרת תמ"ש 3707-11-09, והכרזתי על הנתבע כאביו של הקטין, וזאת על סמך ממצאי בדיקת סיווג רקמות שנערכה לצדדים ואשר הם הסכימו, כי היא תהווה ראיה מכרעת ובלעדית במסגרתה של אותה תביעה.  

4.         בעניין מזונותיו של הקטין, עתרה אם הקטין לחייב את הנתבע בתשלום מזונות ודמי טיפול בשיעור של 2,700 ש"ח בחודש, וכן בתשלום של הוצאות מדור בשיעור של 2,800 ש"ח בחודש (ראה סעיף 10 לכתב התביעה) . 

5.         ביום 1/10/09 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבע, על ידי כבוד הרשמת רג'ד זועבי. במסגרת אותו פסק דין חויב הנתבע בתשלום סך של 1,500 ש"ח לחודש עבור מזונות הקטין, וכן בתשלום נוסף בסך 700 ש"ח בגין המדור.

6.         הנתבע עתר לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, התקיים דיון בבקשה והצדדים קיבלו המלצת בית המשפט, לפיה יבוטל פסק הדין ועד הדיון בתביעת המזונות ייקבעו מזונות זמניים בסכום כולל בסך של 1,500 ש"ח בחודש (מבלי שהדבר מהווה הסכמה מטעם אם הקטין לכך שסכום זה משקף את צרכיו). 

7.         בדיון שנערך בפניי היום הודיעו באי כוח הצדדים, כי לא הצליחו להגיע להסכמה באשר למזונותיו הקבועים של הקטין, ובעוד הנתבע עותר לחייבו בסכומים הנופלים מסכומי המינימום שבתי המשפט לענייני משפחה פוסקים עבור כל קטין, עתרה אם הקטין לחיוב בסך שלא יפחת מסך של 2,000 ש"ח בחודש. 

8.         נוכח אי ההסכמות מחד גיסא, ושעה שדומה שלא נמצא כל טעם לבזבז זמן שיפוט יקר נוסף בקביעת התיק להוכחות, ראה בית המשפט לנכון להציע לצדדים כי הם ייחקרו במהלך הדיון היום, ויינתן פסק דין על סמך החומר שבתיק.

9.         הצדדים ובאי כוחם נתנו הסכמתם להצעתו הדיונית של בית המשפט, הצדדים נחקרו בידי בית המשפט כאשר ניתנה אפשרות להשלמת חקירה מטעם באי כוחם, וכעת הגיעה השעה להכריע בשאלת גובה החיוב הנתבע במזונות בנו הקטין.

ב.        התרשמות בית המשפט מעדויות הצדדים ומשקל ההתרשמות:

10.              יש לציין, כי ניכר מהצדדים עצמם שישנם שיקולים נוספים שחברו לטעמים שכל אחד מהם רואה לנכון להביא בפני בית המשפט על מנת לתמוך את עמדתו; כך למשל התרשמתי מאם הקטין כי מעבר לרצונה לקבל דמי מזונות המספקים את מלוא צרכיו של בנה, היא לא תבוא על סיפוקה ככל שעתירתה לא תתקבל במלואה, וזאת במטרה להכניע את הנתבע כאשר הכנעה זו נובעת בין השאר מטעמים שאינם ממין העניין; כך התרשמתי גם מן הנתבע, אשר מעבר לניסיונו להקטין את החיוב שהושת עליו עבור מזונות הקטין, הוא ראה לנכון לשרבב לטיעוניו את העובדה כי אם הקטין גרה עם אחר, וכן מספק ציטוטים אודות יחסיה אל הקטין על מנת להוריד מערכה בעיני בית המשפט. 

11.        יחד עם זאת, עולה מעדות הצדדים כי אין ביניהם פער של ממש בכל הנוגע לנטען באשר להשתכרותם, בין בכוח ובין בפועל. כך אין חולק כי אם הקטין אינה עובדת וכל פרנסתה מקורה בקצבאות מל"ל המגיעות כדי 2,600 עד 2,700 ש"ח בחודש (כאשר יש גם להתחשב בעובדת קצבת הילדים). ואילו בעניין גובה השתכרותו של הנתבע, הרי שמדובר בסופו של יום באדם צעיר אך חרף כך נעדר יכולת השתכרות העולה על סך של 5,000 ש"ח בחודש. 

12.        בהקשר זה לא ראיתי לנכון לקבל את טענת אם הקטין, כי הנתבע עובד בעבודות צדדיות, ו/או נוספות המכניסות לו שכר שאינו מדווח במסגרת התביעה, ו/או לרשויות המס, וזאת ממספר טעמים:

א.         בשלוש מקומות עבודה שציין הנתבע, כי הוא עסק בהן בשנים האחרונות הוא עבד במשמרות הכוללות בין השאר עבודות בשעות הצהריים, ערב, (נהג משאית בחברת ***, עובד ייצור במפעל ממתקים, עובד ייצור במחלבה).

ב.         לא הובאה כל ראייה לכך שאכן הנתבע אכן עובד בעבודה נוספת, ואף לא צוין באיזו עבודה חושדת אם הקטין כי הוא עובד ומקבל כספים "מהצד".

ג.          הטענה לא נטענה במסגרת כתב התביעה, וכל שנטען הוא כי הנתבע הינו אדם צעיר ובריא ויש לו יכולת השתכרות בסך של 5,000 ש"ח בחודש לפחות.

ד.         אף כאשר חיו הצדדים יחדיו, לא סיפק הנתבע כספים לאם הקטין היכולים ללמד על יכולת השתכרות גבוהה מן הנטען בכתב התביעה.

13.        עוד אציין, כי ראיתי לנכון להדגיש, כי מדובר בבני זוג שלא חיו ברמת חיים גבוהה, המכירים זה את זו ואת הצרכים ההדדיים שלהם ושל הקטין ואשר אלמלא הסכסוך הנוכחי, נראה כי נכונים היו להביע התחשבות האחד באחר בעניין גובה החיוב של הנתבע במזונות הקטין.