מושקוביץ נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

פסק דין

זהו ערר על סירוב המשיבה להכיר בזכאות העוררת לתגמולים לפי חוק הטבות לניצולי שואה תשס"ח- 2008 (להלן החוק).

העוררת, גב' פירה מושקוביץ, נולדה בשנת 1933 בעיירה בריצ'אן ברומניה (בסרביה). עלתה לישראל ב- 1972.

העוררת צרפה לתביעה מכתב בו פרטה קורותיה: "...עם פלישת הגרמנים ב- 41 גרשו את משפחתי לאוקראינה ...הלכנו ברגל דרך עיירות...חצינו נהר 'דניסטר' ולבסוף הגענו למחנה 'דומניובקה'. במהלך 4 שנים שהינו במחנה בתנאים קשים ומשפילים...הורי עבדו בעבודות כפייה, אני טיפלתי באחיי הקטנים...כעבור כמה שנים הצלחנו לברוח לכפרים הסמוכים, שם הסתתרנו."

המשיבה דחתה את התביעה מן הטעם שהעוררת לא הוכיחה שהות במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו בעבודת פרך.

המשיבה אינה חולקת על כך שהמחנה הנזכר כלול ברשימת גטאות ומחנות המוכרים לפי קרו סעיף 2.

העוררת צרפה עותק מתביעה שהגישה ב- 1993 לוועידת התביעות, תביעה שנדחתה, ובה פרטה את הסבל הרב שעברה משפחתה לאחר הגירוש בדרך מבריצ'אן לדומניובקה. בשונה מהגרסה הנוכחית, סיפרה כי לאחר כשנה בדומניובקה גורשו לגטו- מחנה בוגדאנובקה. העוררת לא נתנה הסבר לשוני בגרסאותיה.

עיקרי עדות העוררת בפני הוועדה –

העוררת חוזרת ומתארת את דרך הייסורים שעברה משפחתה עד הגעתם לדומניובקה שבאוקראינה שם שיכנו אותם במבני רפתות. התנאים במקום היו קשים ואנשים רבים נרצחו.

בחקירתה הנגדית אמרה כי היו לה שני אחים ואחות שנפטרו והוסיפה כי אחיה לא הגישו תביעות פיצויים לשום גורם (עמ' 2 ש' 8 ואילך).

היא עומתה עם העובדה שאחיה, אוקסנשטיין לובה יליד 1938 המתגורר בניו יורק, הגיש תביעה שהתקבלה לוועידת התביעות בה סיפר כי המשפחה ברחה מפחד הגרמנים למזרח, הגיעה ברכבת לטשקנט שבאוזבקיסטן ושם נשארו עד תום הרדיפות. תגובת העוררת לגרסה הסותרת של אחיה : "האח קטן ממני ב-6 שנים הוא לא ידע בדיוק איפה". (עמ' 2 ש' 22ׂׂׂׂ).

עותק מתביעת האח הוגש ע"י המשיבה.

דיון

עדות העוררת היא עדות יחידה הנסתרת ע"י הגרסה שמסר אחיה בתביעתו לוועידת התביעות. עדותה בפני הוועדה שונה בפרט מהותי גם מהגרסה שלה בפני וועידת התביעות, שם טענה כי שהו במחנה דומנינובקה במשך שנה ואח"כ הועברו למקום אחר, ואילו בפנינו עמדה על כך שהיו בדומניובקה 4 שנים.

העוררת ניסתה להרחיק עצמה מהגרסאות הנ"ל שאינן עולות בקנה אחד עם הגרסה אותה בחרה להציג בפנינו והרחיקה לכת עד כדי כך שלא היססה לטעון שכל אחיה אינם עוד בחיים. היא אף ניסתה להתחמק מהשאלה בדבר תביעות קודמות שהגישה – ראה דבריה עמ' 2 ש' 24.

לאור האמור לעיל, לא נוכל לתת אמון בדברי העוררת ואנו דוחים את הערר.

מזכירות הוועדה תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ד כסלו תשע"ד, 17 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.