מורה שפוטרה בשל מצב בריאותי לקוי- פוטרה כדין

1.         התובעת טוענת כי חלים על הנתבעת תקנון עובדי ההוראה וההסכמים הקיבוציים בתחום ההוראה, וכי היא זכאית לפיצוי בשל פיטורים שלא כדין.

2.         ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו, כעולה מן התיק:

א.         הנתבעת מפעילה רשת גני ילדים ומעונות יום.

ב.         הנתבעת היא מוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי ומקבלת תקציבים ממשרד החינוך.

ג.          התובעת עבדה אצל הנתבעת כגננת מ-1.9.1980 ועד 30.6.2003.

ד.         בשנת הלימודים תשס"ג (2003-2002) שהתה התובעת בשנת שבתון.

ה.         עבודת התובעת הסתיימה בסוף שנת השבתון בשל מצב בריאות לקוי.

ו.          לתובעת שולמו פיצויי פיטורים ונחתם כתב שחרור ופיטורין (נספח ב' לכתב ההגנה).

ז.          לזכות התובעת עומדים 248 ימי מחלה שלא נוצלו.

3.         ואלה טענות התובעת:

א.         מוסד מוכר שאינו רשמי מחויב בתנאי השכר החלים במוסדות החינוך הרשמיים מכח תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ג - 1953.

ב.         לעניין יציאה וחזרה משבתון חל על הנתבעת תקנון שירות עובדי הוראה (להלן - התקנון) וההסכמים הקיבוציים מתחום ההוראה  בדרך של התנהגות ונוהג.

ג.          התובעת פוטרה שלא כדין ושלא בהתאם לתקנון או הנוהג , הקובע כי אין לפטר עובדת השבה מתקופת שבתון. לפיכך, התובעת זכאית לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובלא תשלום הודעה מוקדמת.

ד.         התובעת זכאית לתשלום בגין ימי מחלה. התובעת פוטרה שעה שעמדו לרשותה 248 ימי מחלה צבורים, שהיתה זכאית לנצל או לפדות. התובעת זכאית לתשלום בגין ימים אלה.

ה.         התובעת זכאית לפיצוי הלנת שכר בגין הסכומים האמורים.          

4.         מנגד טוענת הנתבעת כי:

א.         תקנון שירות עובדי הוראה וההסכמים קיבוציים החלים על עובדי הוראה, אינם חלים על הנתבעת.

ב.         לא הוכח נוהג של יציאה לשבתון, ומשכך לא הוכח נוהג של אי פיטורים לאחר שנת שבתון.

ג.          התובעת פוטרה כדין, עקב מצב בריאות לקוי. מדובר למעשה בהתפטרות מטעמי בריאות.