מורדת

לפני בית הדין מונחת תביעת הבעל לשלום-בית, וכי אם האשה תסרב לכך יכריז בית הדין על אשתו - מורדת.

עובדות והליכים

ביום 7/1/10 הגישה האשה תביעת מזונות ופרוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה.

ביום 24/4/10 הגיש הבעל תביעה לשלום-בית בה מבקש הבעל כי בית הדין יפעל למען שיקום חיי הנישואין באמצעות הפניית בני הזוג לטיפול זוגי שיסייע בהשבת האשה לשלום-בית ובמציאת פתרון כולל לכל המחלוקות שבין הצדדים.

לדבריו, כל ניסיונותיו לדבר על לב אשתו ולפייסה העלו חרס, ואף דברי שליחים מצד הבעל ומשפחת האשה לחזור בה מרצונה להתגרש, נפלו על אוזניים אטומות.

עוד הוסיף, כי מיום שהגיש תביעה זו החלה האשה למנוע ממנו חיי אישות, וזאת כדי לצערו. היא החלה לריב עימו, לקללו ולמרוד ממלאכות.

ביום 13/7/10 התקיים דיון, ובו טענה ב"כ האשה כי "למעשה האשה החליטה להתגרש מהבעל ובשלב זה הגישה תביעה לאיזון משאבים". בסופו של הדיון הסכימה האשה להצעת בית הדין לטיפול זוגי אצל הגב' אמסלם, אולם במפגש אצלה סירבה לשתף פעולה, והתנתה את המשך הטיפול בחתימה על הסכם כלכלי עם בעלה.

לאחר דיון בבית הדין ביום 3/4/11, חזר בית הדין והפנה הצדדים לטיפולה של הגב' אמסלם, אך האשה חזרה וסירבה לשתף פעולה בטיפול אצל הגב' אמסלם מטעמים לא מובנים.

בניסיון נוסף הפנה בית הדין את הצדדים לטיפול זוגי אצל הגב' ורד ארנון, והדבר לא צלח.

מנגד, טוענת האשה באמצעות ב"כ, כי לאורך כל שנות הנישואין הבעל עסוק בעצמו ומתעלם מהאשה. לדבריה, הבעל נוהג לבלות בנפרד מהאשה והמשפחה, ועסוק בהנאותיו ובילוייו המגוונים; כולל טיולים בחו"ל בגפו ובילוי במועדונים עד שעות מאוחרות. הוא נוהג לבלות עם נשים צעירות, ניהל רומן עם אשה ידועה מאשדוד, ואף מספרים כי לבעל בן או בת מחוץ לנישואין.

עוד הוסיף ב"כ האשה כי מחקירת הבעל עולה כי לבעל אתר בפייסבוק בו מופיעים ביטויים רבים המלמדים על קשר אסור עם נשים.

כמו כן טוען ב"כ האשה כי כל המפגשים של הבעל עם יועצות נישואין שמינה בית הדין היו לצרכים טקטיים של הבעל.

דיון

בנידוננו אין מחלוקת כי האשה מונעת מבעלה קיום יחסי אישות, והשאלה היא אם יש הצדקה לכך.

ידועים דברי ה"בית מאיר" ריש סימן ע"ז שכתב על דברי ה"בית שמואל" שם סק"ה, כי לא תיחשב מורדת בכי האי גוונא שאינה מורדת כדי לצערו כי אם לכופו לזונה, דהא קיימא לן בחושן משפט, סימן ד', עביד אינש דינא לנפשיה, וא"כ מי יכריחנה לילך לבי"ד לכופו, אם היא תוכל לכופו במרדה. וכן מורה הלשון בסעיף ב' (סימן ע"ז שם):

ואם מרדה כדי לצערו מפני שעשה לה וכו' וכיוצא בדברים אלו, משמע דווקא כיוצא באלו שהם אך נקמה על העבר, אבל לכופו על העתיד במה שהדין עמה אינה מורדת...

והנה בנדון דידן טוענת האשה כי מורדת מחיי אישות מאחר שבעלה מחזיק בסורו בהאשימה אותו כי יש לו קשרים אסורים עם נשים וכיוצא באלו.

והנה אילו נכונים היו דבריה, אכן היתה מחזיקה בעילה המצדיקה הענשת הבעל כאשר המטרה לתקנו ולכופו על העתיד. אולם מעיון בחומר המצוי בתיק לא נמצא כי האשה הוכיחה את טענותיה. אדרבה, למרות ההאשמות הרבות בהם מואשם הבעל - ומיוחסים לו קשרים עם נשים ששמן ננקב ונזכר - בכל זאת לא ראו לנכון לזמן נשים אלו לעדות כדי לאשש ולהוכיח את טענותיהם.

בית הדין דוחה את ראייתם מדף הפייסבוק של הבעל בהם נאמרו אמרות שפר של הבעל ומחמאות מנשים. לא מבעיא כי אמירות אלו אינן חורגות מהמקובל בתוך חוג המשפחה, אלא שכאמור, היה בידיה של האשה להביא לעדות וחקירה את הנשים המוזכרות ולאשש את טענותיה, והיא לא עשתה זאת.