מור נ' לוי

פסק דין

מדובר בתאונת דרכים שארעה בינואר 2010 בצומת הרחובות גורדון ודיזינגוף ת"א. שני הצדדים מסכימים, כי התאונה ארעה שעה שהתובע ביקש לפנות ימינה לרח' דיזינגוף והנתבע נסע אחריו. לגרסת התובע, הוא עצר לפני מעבר חצייה כדי לתת זכות קדימה להולכי רגל שגם להם רמזור ירוק באותה עת, ואז חש חבטה של רכב הנתבע ברכבו. לגרסת הנתבע, התובע עצר עד מעבר החצייה ומשהפריע להולכי הרגל לחצות, נסע אחורנית ופגע בנתבע.

בכל מקרה של פגיעה באזור האחורי של הרכב, קיימת חזקה כי האשם הוא על הפוגע מאחור אלא אם כן ירים הנתבע את נטל ההוכחה וישכנע את ביהמ"ש כי האשם בנהג הנפגע שנסע נסיעת רוורס. אחת הדרכים של הנתבע לשכנע את ביהמ,ש בנסיעת רוורס, היא העובדה שבצילום הרכב הנפגע בנוסף לפגיעת מעיכה בחלק האחורי של הרכב נצפה המגב האחורי כשהוא מוטה כלפי חוץ. לגרסת הנתבע, תמונה זו היא הראיה שהתובע נסע נסיעת רוורס, שאם לא כן היה צריך להיות המגב האחורי מוטה כלפי פנים ולא כלפי חוץ.

לא ירדתי לסוף דעתו של הנתבע, מדוע המנח של המגב בתמונת הנזק צריכה להצביע דווקא על נסיעת רוורס. טענה זו מוטב היה לו היתה נתמכת בחוו"ד מקצועית שתתמוך בגרסה. הנתבע לא זו בלבד שלא הגיש חוו"ד כזו, אלא אף לא הגיש כתב הגנה כלל וטענותיו נשמעו לראשונה בביהמ"ש.

בנסיבות אלה, לא אוכל לומר כי הנתבע הרים את הנטל לשכנע את ביהמ,ש כי התובע נסע רוורס, והדעת נותנת כי לו היה אכן התובע עוצר במעבר חצייה היה ממתין לסוף תנועת הולכי הרגל ולא נוסע רוורס, עובדה המוכחשת על ידי התובע.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע בסכום הנזק כמפורט בכתב התביעה (סעיף 7 לכתב התביעה). הנתבע ישלם את סכום התביעה בסך 6,538 ₪ בתוך 30 יום מהיום, ולאחר מכן יישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

לנתבע זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"ד אב תש"ע, 25/07/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה